היי מו"ל
משה, 16/02/2014 06:41
אנסה להשיב כמיטב יכולתי במסגרת המלחיצה של קובץ יחיד עד 200K ולהמשיך בקובץ נוסף בהתאם לתגובות. אני עדיין לא משוכנע, ולכן קשה לי להתקדם, עדיין יש כמה דברים שמפריעים לי בתרחיש. את הבוזמניות שאתה תיארת (עקרון הצילום :) ) הייתי יכול גם להשמיש בסיפור אחר, שלא דורש שלושה... נניח שתי חלליות נעות אחת לקראת השנייה (יש להם שעוני חיות) במהירות 2 V כלשהי, והם הולכים להיתקע אחד בשני, שניהם מסכימים ממש כשהם במרחק 2 סנטימטר אחד מהשני,שהם הולכים להיתקע. ולכן בעזרת הבוזמניות שאתה תארת, הם יצליחו להעביר נתונים סותרים "בוזמנית" באמת. עקרון הצילום - ממרחק מינימאלי של 2cm בלבד ולא 2 שנות אור. למה להיתקע ?? שיחלפו אחד ליד השני במקביל. מסכים, הייתי יכול להסתפק ב- 2, אבל לפי התשובה שקיבלתי לתרחיש זה, נראה שלשלישיה יש יתרון. בתרחיש של השלושה....זה נראה כאילו הכנסת A לסיפור שמה אותו במעמד מיוחד, הסמכות העליונה, לא מצליח לראות מה גרם לכך. בחרתי לכנות, בעקבות אינשטיין את המערכת A כ"המערכת הנייחת " בה מתקיימות כל ההנחות של .... . במקביל לרציף הרכבת על פי אינשטיין שמופיע באתר של רפי מור. הבעיה עם התרחיש, יכול להיות שהיא פתירה וזה סתם מוסיף סיבוך והתאמות אבל זה מפריע לי: אתה טוען שהסינכרוניזציה של המערכות ליד A איננה רלוונטית, אני טוען שהיא מאוד רלוונטית - בתחילת התנועה השכנים של A היו ליד A, אבל עם הזמן... הם נסעו רחוק, רחוק, ובמקומם באו הכפילים ממקום רחוק רחוק(רק בצד השני) - לכן הסינכרון של השעונים בסיפור הוא חשוב! לא כל כך מדויק, כל שעוני המערכת A מסונכרנים על פי הנחיות סינכרון של אינשטיין. כל שעוני שתי המערכות הנוספות, התחילו לתקתק מ- 0, על פי האות שנשלח משעני A השכנים הקרובים ביותר. הואיל ומהירותם ( של B ו- C) לא השתנת, הם תקתקו באותו הקצב. כל אחד משעוניB מוצא ששעון מימינו ומשמאלו מציג אותו מספר כשלו. כנ"ל לגבי כל המערכת של שעוני C. למה הדבר דומה? נניח שריצפנו את כל קו המשווה , הנחנו מסילת ברזל כפולה, בנינו רציף ביו המסילות, לכל אורכה והצבנו רכבות ארוכות מאוד הנעות במהירות קבועה ושווה בגודלה ביחס לרציף. הרציף והרכבות מצוידות בשעונים בדומה לחלליות בתרחיש האחרון. אות ממגדל שידור גבוה שעל הקוטב הדרומי מפעיל בו זמנית את כל השעוני הרציף והרכבת הנוסעת. גם בתרחיש זה אפשר לכנות, בעקבות אינשטיין את הרציף A כ"המערכת הנייחת. כל אחד משעוני הרציף מצלם ממרחק של 2m את שעוני הרכבות הסמוכים לו, ומציג את .. . (קליטת נתונים בו-זמנית) מדוע לא בחרתי תרחיש זה, בשלב הראשון ? בעקבות ניסיון עם תרחיש דומה בחרתי לדחות אותו לשלב מאוחר יותר. נראה, כאילו אני מתחמק מבעית הסנכרון. בעקבות ההערה של איינשטיין;- " אנו מניחים שהגדרת הסינכרון חופשית מסתירות ושהיא אפשרית.. " (במאמר מ- 1905) רצוי גם לבדוק את תקפות ההנחה, אך נדחה את זה לשלב ..... קשה לי למצוא עדיין מה הנחת היסוד שלך או של התורה שפותרת את הבעיה הנחות היסוד לא ממש שלי, לקוחות מהשינויים שהכניס אינשטיין ביחסות כללית. ההנחה העיקרית מוזכרת ב" שעה אינה שעה ומטר אינו מטר" של אבשלום אליצור ושות''. הטענות שהניסויים מעשיים מאשרים את היחסות הפרטית, מופרחים לדעתי, לגמרי. תורת היחסות הפרטית מנוסחת עבור מרחב איזוטרופי (ללא שדות כבידה, כלומר ללא כל כוכבים וכו''. היחסות הכללית מתייחסת למרחב הממשי ולכן הוכנסו בה אלמנטים הלוקחים בחשבון את קיומם של שדות כבידה ו- .... הניסויים שבוצעו יכולים לאשר או לסתור את המצב בעולמינו הממשי בלבד. סיפור התאומים עם כדור הארץ וגרמי שמיים אחרים הומצא על ידי ..... , ולא על ידי אינשטיין.

כותרת: הוסף סמיילי
תוכן:
צרף קובץ (עד 200kb)
כותרת לקובץ:

שם המחבר:
דואר אלקטרוני:

הקלד את הקוד הבא:
Captchaהקשב והקלד את הקוד שתשמע

חזרה לפורום