אם מישהו יכול לשלוח הסבר לשרטוט או תשובה לסעיף ב

תלמיד העמיד על ספסל אופטי מקור אור – נר דולק שגובהו 10cm. במרחק 80cm מהנר הציב תלמיד מסך. לרשותו של התלמיד שלוש עדשות : L1 , L2, L3 בעלות קוטר זהה d=20 cm כל אחת. מרחקי המוקד של העדשוה שנייה ושלישית ידועים: f2=15cm f3=-15cm,.

א. בניסוי ראשון ,תלמיד מזיז את העדשה L1 בין הנר לבין המסך ומגלה שיש רק מיקום אחד לעדשה שבו נוצרת דמות חדה של הנר על המסך.

1.חשב את מרחק המוקד של העדשה L1

2.תאר את אופי הדמות (הפוכה/ישרה,מדומה/ממשית) וחשב את גודלה

איך אני אמורה למצוא את מרחק המוקד?

שלום לאנונימית

הנתון המשמעותי הינו שקיימת רק דמות אחת על גבי המסך ולא שתיים. מנתון זה ניתן להסיק ללגבי היחס בין מרחק העצם (U) לבין מרחק הדמות (V ) כאשר סכומם נתון
את התוצאות תציבי בנוסחת העדשות ותקבלי את רוחק המוקד

בהצלחה רבה
אבי

אני בכיתה י'' והבגרויות השנה לא ממש הצליחו לי.
הרבה חברים המליצו לי על אתר www.yschool.co.il
המנוי שם עולה כסף והייתי שמח לשמוע עוד דעות אם זה שווה את התשלום לפני שאני קונה.
תודה לעונים.

היי, נאמר לי שאני צריך להיבחן במתכונת החדשה בתור מישהו שסיים בית ספר לפני כמה שנים,
רציתי לדעת מה כלול בה? והאם אני צריך ללמוד קרינה וחמור או אופטיקה? תודה רבה

שאלה 52 בעמוד 159 בספר אופטיקה גיאומטרית מאת עדי רוזן. תודה לפותרים!!! מצורף קובץ עם השאלה
שאלה 52

אתר yschool צילם סרטונים מעולים המכסים את כל החומר של 5 יח"ל פיזיקה. המורה מסביר ממש טוב ואפשר להוריד את המצגות

אתר GOOL ללימוד לבגרויות פתח קורס חדש ומדהים בפיזיקה עם סרטונים שמסבירים בצורה בהירה וידידותית את כל החומר. הקורס בחינם עד ליל הסדר.
www.bagrut.co.il
ניסיתי וזה מעולה!

היי
מה משפיע על הגודל של מקדם השבירה?
חיפשתי באינטרנט ומצאתי שאחד הגורמים הוא האורך של הגל. איך זה עובד בדיוק?

תשמעו- יש פה מרצה שמעביר את כל החומר בפיזיקה בצורה כל כך נעימה ופשוטה. חבל שלא לימדו אותנו ככה בבית הספר.
הנה הקישור :

https://drive.google.com/folderview?id=0B10PJBWWv34Od3dMb2o5MDMxcUU&usp=sharing

שאלה משיעורי בית (תלמיד):
עצם נמצא במרחק 80 ס"מ ממסך. בין העצם למסך יש עדשה שרוחק המוקד שלה 15 ס"מ. צריך לחשב את מרחק המוקד המרבי שעבורו אפשר לקבל את דמות העצם על המסך.

הנתון שמרחק המוקד הוא 15 ס"מ לא ממש משנה, זה קשור לסעיפים קודמים

מאירים על קיר כל=חול עם פנס שפולט אור אדום

איזה צבע יראה צופה שמסתכל על הקיר - אדום או כחול או צבע אחר

תודה, תלמיד סקרן

תלמיד יקר

למיטב הבנתי לא תראה כלום - בהיבט התיאורטי קיר כחול משמעו שהוא בולע את כל הצבעים ומחזיר רק כחול

לכן גם אור בצבע אדום ייבלע ולא יוחזר אור מהקיר אל עיני הצופה

בהצלחה, אבי

כמה אחוזים מהווה השאלון קרינה וחומר ?
אני כרגע בכיתה י"ב תוכנית פל"א

בהצלחה

אני חושב שהתשובה היא 30% מהציון, אך הייתי ממליץ לאמת מול אחד מהמורים.

תודה ובהצלחה, רז

לא מדויק.
כדאי שתשאל את המורה שלך.

איך מוצאים צל עפ"י משולשים דומים במקרה שהעצם נוגע ברצפה ומקור האור גבוה מהרצפה?

בס"ד

שלום רב,
מאד פשוט
בדיוק כפי שתארת
בהצלחה רבה
רחלה

אני לומד פיזיקה לבד. עכשיו סיימתי חשמל ומגנטיות ואני רוצה להתחיל קרינה וחומר. אפשר לדלג על אופטיקה גיאומטרית ולהתחיל גלים ואופטיקה פיזיקלית? (עשיתי חמש מתמטיקה)

בס"ד

שלום רב,
מה הכוונה לבד?
רחלה

תוכנית הלימודים עוברת שינוי!

בגרות 2007 שאלה 1 בקרינה וחומר.
לא הבנתי למה בסעיף ג הגרף מתחיל מy=0.1 ולא מאפס..
תודה רבה (:

אפשר בהחלט לבחור שברגע t = 0 משרעת הגל היא האמפליטודה.

מישהו אחר היה יכול לבחור את רגע 0 כך שמשרעת הגל היתה 0.

ואדם שלישי היה יכול לבחור שברגע 0 משרעת הגל היתה zz -0.1 m. כל אלו בחירות אפשריות.

תודה רבה!

בגרות 2007 קרינה וחומר שאלה אחת סעיף ג.
לא הבנתי למה בסרטוט הגרף בx=o הy לא שווה גם הוא אפס..
תודה רבה (:

מה בדיוק צריך לכתוב (התנאים) אם רוצים להשתמש בנוסחת יאנג בשאלה בבגרות?

א. המסך רחוק מזוג החריצים.

ב. הזוויות קטנות.

עדי.

כלומר צריך להראות איך ה מתבטא בשאלה
או שמותר רק לכתוב את התנאים מבלי להראות איך הם מתבטאים?
תודה רבה לך על התגובה.

להראות זאת.

הי.
קיבלתי אתמול קישור שחייב לשתף אתכם. יש כאן קישור להרצאות מעולות עבור כל נושאי הלימוד לפי תוכנית הלימודים של הבגרות.
מומלץ בחום.

https://drive.google.com/folderview?id=0B10PJBWWv34Od3dMb2o5MDMxcUU&usp=sharing

יש פה ממש הרצאה טובה על התפרקויות גרעיניות : תהליכים ונוסחאות ותארוך גופים.
תודה
בכיתה בכלל לא לימדו תיארוך גופים.

יש פה גם הרצאה טובה ממש על הקשר הגרעיני. ממש נושא פשוט וגם אותו לא לימדו אותנו בבית הספר.
תודה על הקישור.

יתכן ששני פוטונים יוציאו אלקטרון אחד ממתכת?

ב"ה

שלום רב,

אינטראקציה "פוריה" העשויה לעקור אלקטרון ולהאיצו מתקיימת רק כאשר האינטראקציה בין פוטון לבין אלקטרון יחיד

בהצלחה רבה
רחלה

למרבה ההפתעה זה קורה, וזה נקרא אפקט מולטיפוטוני.

ההסתברות לכך ב"תנאים רגילים" היא אמנם נמוכה, אבל אם מאירים על מתכת עם לייזר בעל עוצמה גבוהה - אפשר בהחלט למדד אפקט זה באופן מעשי.

כתבתי על כך בספרי "קרינה וחומר כרך ב - מודלים של האור". יש התייחסות לכך גם בספר "אל הכוכבים" של פרופ'' דותן.

חג שמח!

ב"ה

שלום וחג שמח עדי,
תודה רבה על ההבהרה.
בדקתי בספרך אך מצויין ומודגש שמדובר באינטראקציה יחידה בין פוטון ואלקטרון (עמ'' 281)

אשמח לדעת היכן בספרך מצויין האפקט המולטיפוטוני

רחלה

שלום רחלה,

זה כתוב בספר "מודלים של האור" בעמוד 278, בפיסקה 6.

יחד עם זה כתוב בפיסקה הנדונה: "ההסתברות לארוע כזה נמוכה מאוד, על כן לא נדון בו בהמשך הדברים".

חג שמח,

עדי.

ב"ה

שלום עדי,

תודה רבה על ההבהרה

רחלה

היי דוד,
לא ייתכן מכיוון שבין הפוטון לאלקטרון מתקיים "פייר פייט",כלומר אין פוטון אחד על 2 אלקטרונים ואין 2 פוטונים על אלקטרון אחד. לכן אם לדוגמה פוטון בעל אנרגיה גדולה מאוד יפגע באלקטרון,לא יכול להיות המצב שהוא ימסור לאלקטרון את כמות האנרגיה שהוא צריך כדי להיעקר וימשיך עם עודף האנרגיה שנשאר לו לעבר האלקטרון הבא.
מקווה שעזרתי:)

שלום רב,
כאשר מגדילים את התדירות (בתדירויות שמעל תדירות הסף) אנרגיית הפוטונים שעוקרים אלקטרונים מהמתכת גדלה. מכאן ,בהנחה שפונקציית העבודה קבועה עבור מתכת מסוימת, הרי שהאנרגיה הקינטית של האלקטרונים הנעקרים גדולה יותר. אנרגיה קינטית גדולה יותר משמעה מהירות גדולה יותר ולכן האלקטרונים יעבור מה"פולט" ל"קולט" בזמן קצר יותר , וגם אם כמותם לא השתנה, הרי שבגלל השינוי בזמן עוצמת הזרם אמורה לגדול. מה הסיבה לכך שבכל זאת אין שינוי בעוצמת הזרם למרות הגדלת התדירות?
תודה מראש!

ב"ה

שלום ניר,
בהמשךלשאלתך,
הרי ידוע כי לאחר ערך מסויים של מתח ההאצה כל האלקטרונים מגיעים לקולט והם מגיעים באותה אנרגיה קינטית.
אם נתבונן לעומק מהי בעצם מהירות סחיפת האלקטרונים, נראה שזו תלויה במרחק שהאלקטרונים עוברים במוליך בפרק זמן מסויים.
כיוון שהמימדים של המוליך מוגבלים הרי שמכאן גם הגבלה למהירות סחיפת הלקטרונים גם אם מדובר בפרק זמן ארוך.
הרי ידוע כי התנגדות המוליך תלויה בסוג המוליך ומימדיו.

רחלה

ראשית כל תודה רבה על המענה.
שנית, האם למעשה לו יכולנו למדוד את עוצמת הזרם ולהבחין בשינויים קטנים מאוד היינו מבחינים בשוני בעוצמה עבור התדירויות השונות?
חג שמח ותודה מראש,

תשובה לשאלה 19

ב"ה

שלום רב,

מאיזה ספר
רחלה

בספר אופטיקה גיאומטרית עמוד 204 תרגיל 17

ראה קובץ מצב
קובץ מצורף

שלום לכולם, אשמח אם תענו לי על השאלה..
בלימודי הקרינה וחומר לומדים של שלושה מודלים עיקריים- תומסון,רתרפורד ובוהר.
אבל בסוף מצוין בספר שמודל בוהר, על אף הקשיים שבו, היה מודל חשוב לבניית מודל חדש, שמעביר את הרעיון של מבנה האטום מהפיזיקה הקלאסית אל הפיזיקה הקוונטית.. ובזה זה מסתיים.. אז מהו המודל הכי עדכני שהסכימו עליו ולמה לא לומדים על זה??
תודה.

ב"ה

שלום תמיר,

בהמשך לשאלתך:

אכן המודל של בוהר השאיר סביבו שאלות לא פתורות לגבי מבנה האטום.
מאז בוהר, ניסו מדענים נוספים לפענח את מבנה האטום כדוגמת דה-ברויי שגם הוא התייחס לאטום המימן וגם שם ההצלחה הייתה חלקית.

התקדמות במחקר שהביאה להתבהרות רבה יותר, חלה החל מפרסומיו של ארויין שרדינגר.
שרדינגר פיתח תאוריה מתמטית בשם "מכניקת הגלים". תיאוריה זו התבססה על השערת דה ברויי ומס'' פרסומים של איינשטיין. תיאוריה זו שפכה אור על מבנה אטום המימן בצורה עקבית וברורה.
תוכל לקרוא בהרחבה על כל אחד מהמדענים בספרי הלימוד השונים.
יריעה זו צרה מלהכיל את כל המידע הרב,
במידה ולא תמצא את המידע הרלבנטי, כתוב ואנסה לעזור בע"ה
בהצלחה,
רחלה

ולמה לא לומדים על זה??

המודל של שרדינגר גם הוא אינו הכי עדכני. למשל ממשוואת שרדינגר לא נובעת תכונת הספין של האלקטרונים. בנוסף לזה משוואת שרדינגר טובה לחלקיקים שמהירותם קטנה בהרבה ממהירות האור.

צעד גדול קדימה נעשה על ידי הפיזיקאי הדגול דיראק. הוא פיתח משוואה מורכבת למדי, שממנה נבע הספין של האלקטרונים, וגם ניתנה התייחסות לעובדה שמהירותם יכולה להיות קרובה למהירות האור.

פונקציות הגל הנובעות ממשוואת דיראק הן פונקציות גל רלטיביסטיות.

למה לא לומדים מעל זה בתיכון? ניחשת נכון, כי זה מאוד מאוד מורכב מבחינה מתמטית.

עדי.

.

ב"ה

שלום תמיר,

שמחנו לעזור

בהצלחה רבה,
רחלה

היי לכולם,
אשמח אם תעזרו לי להבין מה ההבדל בין התאוריה של ניוטון למודל החלקיקי של האור, לבין התאוריה של איינשטיין על הפוטונים. שניהם מציגים את האור כזרם של חלקיקים, אז אני לא מבין את ההבדל.

תודה על המענה

ב"ה

שלום רב,

לשאלתך,
ניוטון סבר כי האור הינו בעל אופי חלקיקי אך שורה של ניסויים כמו מעבר של אור דרך שני סדקים הצביע שהאור מתקדם כגל לכן דעתו נזנחה.
איינשטיין לא קיבל זאת. הוא הראה ע"פ סדרה של ניסויים כי האור הינו בעל אופי דואלי, היינו אופי גלי וגם אופי חלקיקי.

בהצלחה

שניהם חלקיקים של האור..אז מה ההבדל בין מה שניוטון סבר לבין מה שפלנק ואיינשטיין הציגו?

חלקיקי האור במודל דואלי של איינשטיין

החלקיקים של ניוטון הם ∗∗∗בעלי מסה∗∗∗; חלקיקים "רגילים" בדומה לכדורי טניס קטנים.

החלקיקים של איינשטיין הם חיה אחרת - אלו חלקיקים חסרי מסה (למען הדיוק נאמר "חסרי מסת מנוחה", אבל תוכל להתעלם ממה שכתבתי בסוגריים).

יש כמובן הבדלים נוספים, אבל כרגע זה יספיק.

עדי.

ב"ה

שבוע טוב תמיר,

בעקבות שאלתך האחרונה, הבנתי את כוונתך.
עדי בתשובתו, מסביר באופן עקרוני את ההבדל בין אופי חלקיקי האור ע"פ ניוטון לעומת אופיים של אלו של איינשטיין ופלנק.
הייתי ממליצה לך לקרוא בהרחבה אודות המגבלות של התיאוריה של ניוטון באופן שהוא טוען שחלקיקי האור הינם חלקיקים בעלי מסה. מכאן תוכל להבין מדוע התיאוריה של איינשטיין ופלנק הייתה מתבקשת.
העובדה שחלקיקי האור אינם בדיוק בעלי מסה באה לידי ביטוי ב:
1. העדר אובדן מסה במהלך פליטת אור. דרך אגב עובדה זו איננה מעידה בהכרח שחלקיקי האור אינם בעלי מסה כיוון שעצם העובדה שחלקיקי האור הינם בעלי מסה קטנה מאד אין מכשיר מדידה רגיש דיו כדי למדוד שינויי מסה מאד קטנים
2. מסלול התפשטות האור בקווים ישרים- חלקיקים בעלי מסה היו צריכים לנוע במסלול העקום. וגם לכך יש הסבר
3. אלומות אור נחתכות מבלי להשפיע אחת על השניה . חלקיקים בעלי מסה היו צריכים "להגיב" באופן אחר ולהראות שישנה התנגשות ביניהם.

מקווה שההסבר ענה לשאלתך
שבוע טוב ומבורך,
רחלה

.

ב"ה

שלום תמיר,

תודה רבה על פנייתך.
יישר כח גדול על הכרת הטוב

נשמח לעזור

כל טוב

רחלה

השאלה: הינך מתבונן במראה מישורית ורואה דמות עיניו הפקוחות של חברך. האם גם חברך רואה בהכרח את דמות עיניך? הסבר.
ברור שהוא גם רואה אבל מה ההסבר ??? דחוף בבקשה :)))

ב"ה

שלום נועה,

העקרון לתשובה לשאלה (הברורה מאליה) הוא :
מהלך האור בתופעת ההחזרה הוא הפיך. הקרן היוצאת מעיני פוגעת במראה וחוזרת לעיני חברי. אותו הדבר קורה גם בצד של חברי:
קרן היוצאת מעיני חברי פוגעת במראה ומוחזרת לעיניי.

בהצלחה,
רחלה
מנהלת האתר

ב"ה

בהמשך לשאלתה של נועה,
הסימוכין לתשובה מופיע בעמ'' 53 בספר "אופטיקה גיאומטרית" של עדי רוזן

ב"ה

בהמשך לשאלתה של נועה,
הסימוכין לתשובה מופיע בעמ'' 53 בספר "אופטיקה גיאומטרית" של עדי רוזן

בבקשה אני צריכה את התשובה וההסבר של עמ'' 78 שאלה 6
תודה רבה

ב"ה

בוקר טוב שרון,

לגבי שאלתך:
כיוון שלא נשאלים לגבי זווית ההחזרה ביחס למשטח האופקי, אזי התשובה היא 70 מעלות

בהצלחה,

רחלה

את תרגיל 9 הצלחתי , רק רוצה לוודא.
תרגיל 4א'' הצלחתי ובסעיף ב'' התחלתי להסתבך. עזרה בבקשה .

בבקשה אם אפשר רק תשובות סופיות

תודה
קובץ מצורף

אם אפשר הסבר על סעיף ד'' או דרך פתרון בבקשה.

קובץ מצורף

עמוד 85 תרגיל 34 * חוץ מי שתי השאלות האלו שאלה נוספת למה השביל הולך תמיד איתך ???