ליאון לדרמן

ליאון לדרמן

לאון מקס לדרמן פיזיקאי יהודי אמריקאי. בשנת 1943 קיבל תואר ראשון ממכללת העיר ניו-יורק. אחרי שלוש שנות שירות בצבא ארצות-הברית, המשיך בלימודיו האקדמיים ובשנת 1951 קיבל דוקטורט בפיסיקה מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק וקיבל משרת מחקר. 

פעל רבות בתחומי מחקר החלקיקים במאיץ האירופי בסרן ובמאיץ החלקיקים ע"ש אנריקו פרמי בשיקגו. במהלך עבודתו בשיקגו מונה לראש צוות מחקר שגילה והוכיח את קיומו של הקווארק החמישי שזכה בשם "תחתון". 

תגלית לא צפויה זו זיעזעה את עולם הפיסיקה של אותם ימים. עד לאותה תגלית, נדמה היה שהושגה "הבנה" מסוימת לגבי החלקיקים האלמנטריים.  

בשנת 1960 - במעבדת מאיץ החלקיקים על-שם פרמי בשיקגו, ביקשו לאון לדרמן ושותפיו, הפיסיקאים היהודים מלווין שוורץ וג'ק שטיינברגר, לבחון תכונות מסוימות של הכוח הגרעיני החלש, ותוך כדי כך גילו את קיומו של חלקיק ניטרינו נוסף, שלא היה ידוע עד אז. ההשערה הראשונה בדבר קיומם של חלקיקי ניטרינו הועלתה בשנת 1931, על-ידי הפיסיקאי השוויצרי יליד אוסטריה, וולפגנג פאולי, שנודע כמי שפטר כמעט כל רעיון חדש שהועלה בפניו, במלה אחת: "קישקוש". ועם זאת, הוא עצמו הגה לא מעט רעיונות מהפכניים בפיסיקה המודרנית. 

את חלקיקי הניטרינו הציע, כדי להציל את חוק שימור האנרגיה, שבאותו זמן נראה היה שהוא מופר בתהליכים רדיואקטיביים מסוימים. את השם "ניטרינו" נתן להם הפיסיקאי האיטלקי אנריקו פרמי (ומכאן הצלצול האיטלקי של השם), אך חלפו עוד יותר מחצי יובל שנים בטרם נתגלו בפועל במעבדה; וכאמור, עוד כמה שנים עד שהתברר שיש שני סוגים של חלקיקי ניטרינו (וכיום אנו יודעים שלמעשה קיימים שלושה סוגים של חלקיקי ניטרינו). 

בשנת 1982 להוענק ללאון לדרמן פרס וולף לפיזיקה.

בשנת 1988הוא קיבל פרס נובל בפיזיקה יחד עם מלווין שוורץ וג'ק שטיינברגר. בגין מחקרם  "על שיטת אלומת הנייטרינו ועל הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המיואוני".