ליסה מייטנר

צילום: ויקיפדיה
צילום: ויקיפדיה

ליסה מייטנר, פיזיקאית יהודיה ממוצא אוסטרי, שלמדה באוניברסיטת וינה בתחום שמעט מאוד נשים עסקו בו באותה תקופה. בשנת 1906 לאחר שקיבלה את תואר הדוקטור עברה לברלין ועבדה בצמוד לכימאי, אוטו האן כאשר שילבו את תחומי המחקר שלהם, פיזיקה וכימיה, וחקרו את תופעת הרדיואקטיביות. בשנת 1918 זיהה צמד החוקרים את האיזוטופ של היסוד הכימי פרוטקטיניום אולם רק ב-1923 הצליחה מייטנר לגלות את הגורם ליצירת האיזוטופ. עם גילוי הניטרון בשנת 1932התפתחה השערה כי ניתן ליצור במעבדות יסוד כימי כבד מהיסוד הכבד ביותר הידוע דאז, אורניום (מספר אטומי 92). המרוץ בין גדולי המדענים כלל את ראתרפורד, אירן ז'ולו קירי, אנריקו פרמי והצמד מייטנר-האן. כל החוקרים הללו ראו לנגד עיניהם את פרס נובל הנכסף, ולא שיערו כי בסופו של דבר יוביל מחקרם לפיתוח כלי נשק קטלניים ביותר. המשטר הנאצי אילץ את מייטנר לברוח ולעזוב את משרתה בשנת 1938. היא עברה לשבדיה שם המשיכה במחקרה. בשל מוצאה היהודי נמנע ממנה לפרסם בשמה את תוצאות מחקרה בנושא הביקוע הגרעיני שפורסם על ידי אוטו האן כאשר שיתוף הפעולה ביניהם היה בעיקר בחליפת מכתבים. האן זכה בשל עבודתם המשותפת בפרס נובל בשנת 1944 על גילוי תהליך הביקוע הגרעיני. לדעת מדענים רבים, מייטנר הייתה צריכה לחלוק עמו את הפרס. מקור ההשמטה היא טענתו של האן כי הגילוי הוא תוצאה של חקר הכימיה שלו בלבד, כאשר הוא לא טרח אף לאזכר את שמה בנאום ההכתרה שלו. יש המשערים כי הסיבה נעוצה בחבר בוועדת השופטים, מנה סייגבהאן, אשר שנא נשים מדעניות.