מתלבטים: מכניקה 
 מתלבטים: אלקטרומגנטיות 
 מתלבטים: קרינה וחומר 
 מהרהרים בפיזיקה 

נתקלתם בשאלה בשיעורי הבית? קראתם משהו בספר הלימוד ואתם זקוקים לעזרה? קראתם משהו כאן באתר ואתם מבקשים עוד הבהרה? אתם רוצים המלצה לעוד ספר לימוד?
אתם מוזמנים לשאול על כל נושא הקשור ללימודי הנושא קרינה וחומר,  ואתם מוזמנים גם לענות לשאלות שנשאלו ע"י אחרים. המשיבים מתבקשים לציין האם הם מורים, תלמידים או אורחים.
התשובות בפורום זה יופיעו כלשונן, כפי שנכתבו. למערכת האתר אין כל אחריות על נכונות התשובות.

שימו לב: כותרת ההודעה מוגבלת באורכה. על הכותרת להיות תמציתית וקצרה.

הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות למחוק הודעה שנכתבה בצורה שאינה הולמת או הודעה שעלולה לפגוע באוכלוסיית משתמשי האתר.

לפני השימוש בפורום אתם מתבקשים לקרוא את "כללי השימוש בפורום".

האתר אינו מספק הבהרות למיקוד שפורסם לקראת בחינת הבגרות. בכל שאלה יש לפנות למורה לפיזיקה. על הבוגרים לפנות למורה לפיזיקה בבית הספר התיכון בו למדו.

2 שאלות לעדי רוזן- התאבכות ועקיפה גלעד 15/04/09 15:32
שלום עדי,

בספרך מודלים של האור כרך ב', בעמוד 223:
א. לא הבנתי את הפתרון לסעיף ג' בשאלה מס' 11, אודה לך אם תוכל להסביר לי אותו.
ב. לגבי 12 ב', האם לא דרוש תנאי נוסף שמקור האור הוא מונוכרומטי?

תודה,
גלעד
קרינה וחומר כרך ב - מודלים של האור עדי רוזן 15/04/09 15:51
שלום גלעד,

בנוגע לשאלה 11 סעיף ג:
לצערי נפלה שגיאה בתשובה. התשובה הנכונה היא:

לפס החושך שבין פסי אור ב' ו-ג', ולפס החושך שבין פסי אור ז' ו-ח'.

רק עכשיו שמתי לב שאין באתר קובץ תיקונים לספר זה (לכל שאר ספרי יש קבצי תיקונים). אני הולך להכין קובץ כזה, ואני מניח שכבר היום הוא יהיה באתר.

בנוגע לשאלה 12 סעיף ב:
מקור האור ***לא*** חייב להיות מונוכרומטי. אפשר להשתמש בנוסחה גם עבור אור נראה, שהוא מכיל כידוע את כל הצבעים.

עדי.

תודה רבה גלעד 15/04/09 15:58
קרינה וחומר בגרות 1991 שאלה 1הצילו מורן 15/04/09 14:47
לא הבנתי למה בב' נקודה D היא נקודת צומת , איך אני יכולה לדעת אם המקורות קוהרנטיים או לא .. לא נאמר דבר על כך...ובסעיף ג' איך משפיעה התדירות על אופי הנקודות...
הסתבכתי..:(
בגרות 1991, קרינה וחומר, שאלה 1 עדי רוזן 15/04/09 14:56
שלום מורן,

שימי לב שהמרחק בין A ל- B הוא 4 ס"מ, ואילו המרחק בין A ל-C הוא 5 ס"מ. הפרש המרחקים הוא 1 ס"מ, וזה בדיוק חצי אורך גל!

כלומר המקורות B ו-C הם שני מקורות גלים מנוגדי מופע.

לכן היכן שיש מקסימום משני מקורות שווי מופע - יש מינימום כאשר שני המקורות מנוגדי מופע.

זה "העוקץ"בשאלה. כל השאר די פשוט.

עדי.
סוגי עדשות תום 15/04/09 14:23
שלום רב !
האם אני צריך לזכור לבגרות שעדשה מישורית קמורה ועדשה קעורה קמורה הן עדשות מרכזות, ואילו מישורית קעורה וקמורה קעורה הן מפזרות ?
תודה!
מה שכתבת שגוי עדי רוזן 15/04/09 14:57
פרקי בחירה והניסויים לנבחני משנה אור 15/04/09 11:07
אני נבחן משנה, ורציתי לדעת כמה פרקי בחירה עלי ללמוד לקראת הבגרות, ואם תוכל להציע מהם פרקי הבחירה הפשוטים ביותר להבנה בלמידה עצמית.

שאלה נוספת, האם חומר שירד במיקוד יכול להופיע במסגרת ניסויי החובה או בשאלון החקר בכלל?
והאם ניתן למצוא את הניסויים באינטרנט?

תודה רבה מראש.
לאור עדי רוזן 15/04/09 12:04
כבר כמה שנים אין פרקי בחירה. במקום פרקי בחירה יש שאלון שנקרא "קרינה וחומר".

יש שישה ניסויי חובה, והשאלות על ניסויי החובה יכולות להיות בנוגע לכל אחד מהם.

בשאלון החקר השאלות בדרך כלל קשורות בניסוי, אבל יכול להיות פה ושם משהו שנוגע לחומר שירד במיקוד.

עדי.
עוד שאלה אור 15/04/09 13:54
זה אומר שאני צריך ללמוד את כל הנושאים בסילבוס שנמצאים תחת "קרינה וחומר"?

ולגבי ניסויי החובה - אפשר למצוא אותם באינטרנט?
עוד תשובה עדי רוזן 15/04/09 19:07
אתה צריך להכיר את המושגים והעקרונות, אך לא לתרגל.

ככל הידוע לי ניסויי החובה לא נמצאים ברשת.

עדי.
שאלה ירון 14/04/09 16:45
אופטיקה גאומטרית של עדי רוזן פרק א' שאלה 34 (ובמיוחד 34 ב). תודה.
קרינה וחומר כרך א אופטיקה גאומטרית עדי רוזן 14/04/09 17:05
מצב א מתאים לט"ו בחודש עברי - הארץ נמצאת בין השמש והירח (אך לא על הישר המחבר את הירח והשמש, אחרת היה מתרחש ליקוי לבנה וזה היה בסתירה לנתון בשאלה שהירח נראה במלואו). במצב זה הארץ אינה נראית למי שנמצא על הירח, כי המחצית האפלה של הארץ פונה לעבר הירח.

מצב ב מתאים ל-א בחודש עברי - הירח בין השמש והארץ (אך לא על הישר המחבר את הארץ עם השמש). במצב זה הארץ נראית למי שנמצא על הירח כעיגול מואר במלואו, כי המחצית המוארת של הארץ פונה לעבר הירח.

עדי.
תודה ירון 14/04/09 18:28
עזרה, בבקשה! יעל 14/04/09 14:18
אפשר לקבל עזרה בקשר לשאלה מס' 11 בספר אופטיקה גאומטרית (כרך א' של קרינה וחומר) של עדי רוזן? תודה.
באיזה פרק? עדי רוזן 14/04/09 14:27
בפרק הראשון יעל 14/04/09 14:33
צירפתי קובץ, אשמח אם תוכל לומר לי אם מה שעשיתי נכון...
בפרק הראשון יעל 14/04/09 14:33
צירפתי קובץ, אשמח אם תוכל לומר לי אם מה שעשיתי נכון...
הקובץ יעל 14/04/09 14:34
הממ קצת הסתבכתי עם זה.. הנה הקובץ... יעל 14/04/09 14:47
הממ קצת הסתבכתי עם זה.. הנה הקובץ... יעל 14/04/09 14:48
צרוף קובץ עדי רוזן 14/04/09 15:01
אם ברצונך לצרף קובץ להודעה - יש לתת לו שם בן מילה אחת, באנגלית ולהקפיד שגודלו לא יעלה על 200KB
לעדי רוזן מיכאל 14/04/09 11:45
האם האפקט הפוטואלקטרי ירד במיקוד?
כן עדי רוזן 14/04/09 11:53
פרט לנוסחת האנרגיה של פוטון.
אבל בקובץ מיקוד של אתר אל"פ רשום לא ירד......... ?? 14/04/09 11:59
ועוד שאלה:
בגרות תשס-2000 ירד בשאלה 14 סעיפים ג',ד'??
כלומר לחשבאנרגיה קינטית ?
אם אתה לא בטוח בתשובות שלי אז למה אתה פונה אלי? עדי רוזן 14/04/09 13:25
חוץ מזה אינני יודע מזו שאלה 14.

אצלי בספר יש שאלות:
מכניקה 1-5
אלקטרומגנטיות 1-5
קרינה וחומר 1-4

לעדי רוזן אור 13/04/09 16:04
היי, אודה לך מאוד אם תעזור לי קצת להבין את העקרון של התרגילים עם הגלי מיקרו והמראה.
קודם כל- מזה אומר שיש היפוך מופע? למה נוצרים קווי מינימום ומקסימום, ולמה משתמשים בנוסחת הפרש דרכים באופן הפוך?
- האם הקווי מינימום ומקסימום נוצרים רק בצד אחד או בשני הצדדים? (כלומר גם בצד מאחורי המראה?)
- האם אפשר להשתמש בנוסחאות אחרות של התאבכות (נגיד נוסחת יאנג) בתרגילים כאלה?

ועוד שאלה אחרונה, ליתר בטחון: שאלות כאלה נכללות במיקוד, נכון? (כי לא ירד החזרת גלים)

תודה רבה!!

לאור עדי רוזן 13/04/09 22:04
היפוך מופע: כאשר גל אלקטרומגנטי (ולא רק) פוגע במחסום - עשוי להתרחש היפוך מופע. כלומר אם הגל הפוגע במחסום פוגע ברגע מסוים עם נקודת מקסימום, כתוצאה מההחזרה המקסימום הוא הופך למינימום, ולהיפך. כלומר הגל המוחזר מוחזר במופע מנוגד לגל שהיה מוחזר אילו לא היה היפוך מופע.

הדבר דומה לפולס שמוחזר מקצה קשור של חבל.

לכן, יש גלים שמגיעים ישירות מן המקור, ויש גלים שמוחזרים. הגלים המוחזרים מגיעים ממקור וירטואלי (כמו דמות מדומה).

המקור האמיתי והמקור הוויטואלי מתנהגים כשני מקורות מנוגדי מופע. וידוע (או יותר נכון צריך לדעת) שאם מקורות הם מנוגדי מופע - היכן שיש מקסימום כאשר המקורות שווי מופע - יש מינימום במקורות מנוגדי מופע, ולהיפך.

שאלות כאלה כלולות בחומר לבחינת הבגרות.

עדי.
עזרה עם חוק סנל... שני 12/04/09 15:47
אם מישהו יכול בבקשה לסרטט לי את חוק סנל?

יש לי עבודה חשובה בפיזיקה ואחת המשימות היא לסררט את חוק סנל בחשב ואני לא יודעת איך לסרטט במחש אז אם מישהו יכול לסרטט לי וגם להסביר לי איך מסרטטים גרפים במחשב זה היה טוב...

תודה
לעדי רוזן ישועה 11/04/09 17:04
יש לי בעיה. יש לי מורה לא טוב לפיזיקה. אני צריכה ללמוד לבד פיסיקה מודרנית. מכיוון שיש הרבה ספרים, הייתי רוצה לקבל המלצה על הספר הכי ממצה, ענייני ויחסית קל להבנה. אין לי הרבה זמן לעבור על הספרים, יש מבחן בקרוב (על אף שאף אחד לא מבין). אשמח לתשובה מהירה.
תוספת ישועה 11/04/09 17:19
"האתר אינו מספק הבהרות למיקוד שפורסם לקראת בחינת הבגרות. בכל שאלה יש לפנות למורה לפיזיקה." האמנם??

תשובה לתוספת עדי רוזן 12/04/09 13:13
אכן אלה הם הכללים בפורום זה.

אם יהיו לך שאלות לגבי המיקוד בנושא האטום והגרעין, כצעד חריג ויוצא דופן אשתדל לענות לך.

פני במייל:

adi.rosen@weizmann.ac.il

עדי.
לישועה עדי רוזן 12/04/09 13:10
לא אוכל לתת לך המלצה באופן אובייקטיבי, כי די ברור שאמליץ על הספר שאני כתבתי במסגרת מכון ויצמן. חוץ מזה שאת שאר הספרים אני לא ממש מכיר.

אני מציע לך לבקש המלצות מאנשים אחרים.

עדי.

עדי בבקשה תענה לי :( ורוניקה 10/04/09 09:51
אני ממש צריכה עזרה!
עניתי לך, לפחות חלקית, בפורום מכניקה עדי רוזן 11/04/09 15:51
לעדי שלומי 09/04/09 23:11
עדי אם אתה יכול ענה לי בבקשה על השאלה בהודעה שקצת מתחת שקרויה "בנוסף לנ"ל".
עניתי לך שם עדי רוזן 11/04/09 15:32
עדי - מדוע התעלמת משאלתי למטה? ירון 09/04/09 20:57
שאלתי מתי תפרסם מיקוד לספר הבגרויות שלך, כפי שהבטחת שתעשה.

בתודה
לעדי רוזן אורית 09/04/09 16:54
תוכל בבקשה גם לענות על השאלות בתגובה הקודמת - "ספקטרום אור קווי או רציף".
או למקד אותי בעמודים בספר שלך שעונים על השאלות, קראתי את פרק ג' במודלים של האטום והגרעין ולא מצאתי תשובות ב:\

עניתי לך למטה עדי רוזן 09/04/09 18:14
תודה על התגובה המהירה! אורית 09/04/09 19:09
ההסבר היה ממש ברור!
תודה!

ו-מה זה פוטון?
פוטון עדי רוזן 09/04/09 19:53
השם שניתן לחלקיק האור, על פי המודל הדואלי של האור.

על פי המודל הדואלי האור מורכב מחלקיקי אור חסרי מסה, ובעלי אנרגיה. האנרגיה נקבעת על פי תדירות האור.
לעדי רוזן ורוניקה 09/04/09 09:27
הגבתי לך למטה ולא ענית אז אולי לא ראית... אז אודה לך אם תגיב כי זה ממש יעזור... תודה רבה
הנה ההודעה ורוניקה 09/04/09 13:57
כדי להוכיח שגרף הוא היפרבולה מספיק להוכיח שיש אסימפטוטות אופקיות ואנכיות? נראה לי שצריך לפי משוואה לא?
לגבי ב. ההסבר המלא הנל מספיק?
העין יכולה לראות הן דמות ממשית (ללא מסך)* והן דמות מדומה . המסך עבור דמות ממשילת הוא רק עזר. ללא מסך חייבים להציב את העין על הציר האופטי. המסך מפזר את הקרניים לכל הכיוונים, כך שאפשר לראות את הדמות מזווית ראיה רחבה יותר
לגבי ה- לא התבקשתי בניסוי לבנות גרף כזה. לא הבנתי האם זו הדרך השניה שלך. זוהי לא אותה דרך למעשה?
והאם הדרך שאני מציעה נכונה?:
את מרחק המוקד של העדשה ניתן למדוד הן מהקשר המתקבל בניסוי והן על פי נוסחת מלטשי העדשות ???
ואם ביצעתי רק את הסעיפים 1 ו2 ו3 ולא ביצענו את 4 ו5 כלומר רק הרחקנו את המרחק בין העצם והעדשה ואת המסך כדי שתתקבל דמות מפוקסת, וכתבנו את הערכים של יו ווי, ובנינו גרף. אז איזה שגיאה יחסית אפשר לעשות? קיבלתי אומנם ערך של F ממוצע אבל אין לי ממש עם מה להשוות... אז שגיאה יחסית אני לא אמורה לעשות?
ולגבי מסקנות.. לא השוותי פה שתי ניסויים אלא עשינו רק ניסוי אחד שהוזכר לעיל וקיבלתי היפרבולה. אז המסקנה היחידה שיכולה להיות היא שהקשר בין יו לוי הוא היפרבולה?!
תודה וסליחה אם זה הרבה לקרוא... :)
ספקטרום אור קווי/רציף אורית 08/04/09 18:30
ספקטרום אור קווי משמעו שיש קרני פליטה וקרני בליעה ולכן נוצריים קווי אור?

האם ספקטרום אור קווי נוצר גם מעירור ע"י אלקטרון או שזה עירור רציף מאחר ומסוגל להעביר חלק מהאנרגיהה שלו כדי לערער אטום?

מה ההגדרה של פוטון?
עוד שאלות.. אורית 08/04/09 18:41
מה ההבדל בין מודל רתרפורד למודל בוהר?

מהי תכונה של גז מימן חד אטומי שאותה אי אפשר להסביר באמצעות מודל האטום של בוהר?(מודלים של האטום והגרעין/עדי רוזן עמ' 70 שאלה 11ב
עוד תשובות ... עדי רוזן 09/04/09 00:34
במודל רתרפורד לאלקטרון אפשרי כל ערך של רדיוס, כלומר ערכי הרדיוסים האפשריים הם רציפים.
לעומת זאת במודל בוהר יש רק רדיוסים מסוימים שבהם האלקטרון יכול לנוע. כלומר ערכי הרדיוסים האפשריים הם בדידים.

התכונה היא כמובן הספקטרום הבדיד של גז מימן חד אטומי.

עדי.
תודה! אורית 09/04/09 11:21
תוכל בבקשה גם לענות על השאלות בתגובה הקודמת - "ספקטרום אור קווי או רציף".
או למקד אותי בעמודים בספר שלך שעונים על השאלות, קראתי את פרק ג' במודלים של האטום והגרעין ולא מצאתי תשובות ב:\

ועוד שאלה :)

כיצד ע"פ דיאגרמת רמות אנרגיה אפשר לדעת כמה פרוטונים וניוטרונים יש בגרעין אטום של יסוד מסוים?
לאורית עדי רוזן 09/04/09 18:13
נדמה לי שיש לך קצת בלבול במושגים.

כאשר בשפופרת יש גז, ומעבירים דרך הגז זרם חשמלי, האלקטרונים של הזרם מעוררים את אטומי הגז, וכאשר אטומי הגז חוזרים לרמת היסוד הם פולטים אור. נניח שהגז הוא אדי כספית, אז כאשר מסתכלים על השפופרת רואים אור סגלגל.
כאשר מעבירים את האור דרך ספקטרומטר (כדי לבחון את הספקטרום), רואים שהוא מורכב מארבעה צבעים (במקרה של כספית) - ארבעה אורכי גל. ארבעה צבעים אלה הם ספקטרום הפליטה של הכספית. כיוון שמדובר בארבעה קווים בדידים, ולא ברצף של צבעים, ספקטרום פליטה זה נקרא בדיד או קווי. ראי בספר, למשל בעמוד 18 תרשים 12.

האור שנפלט מנורת להט, שבה מתרחש תהליך אחר (לא מעבר זרם דרך ***גז***) גם הוא ספקטרום פליטה, אבל ספקטרום פליטה זה הוא רציף ולא בדיד. ראי בספר, למשל בעמוד 19 תרשים 13.


ספקטרום בליעה זה משהו אחר. כאשר דרך הגז לא מעבירים זרם חשמלי, אלא מעבירים אלומת אור המורכבת מרצף אורכי גל, מתברר כי הגז בולע חלק מאורכי הגל, ורוב האור עובר את הגז ללא בליעה. כאשר בודקים את הספקטרום רואים שיש אור שלא נבלע, ואילו אורכי הגל שנבלעו - מופיעים בספקטרום כקווים שחורים (חוסר אור) כמו למשל בספר עמוד 54 תרשים 9.

שאלתך השנייה לא ברורה לי.

עדי.
שאלה בגלים קובי 08/04/09 17:19
בספר לקט מבחני בגרות בפיסיקה של עדי רוזן, בעמוד 222 תרגיל 2, נאמר בתשובות שבנקודה P המקורות פועלים בהיפוך מופע, בגלל ההחזרה מהקיר, אבל יכול להיות שנקודת המגע עם הקיר ונקודת אמצע PS יפעלו כמקורות שווי מופע!
כנ"ל גם בעמוד 160 תרגיל 2.
תודה לעונים.
עצם ודמותו בעדשה מרכזת ורוניקה 08/04/09 12:07
אני מבצעת ניסוי מספר 17 בספר לקט ניסוים של זינגר עצם ודמותו בעדשה מרכזתורציתי ללשאול כמה שאלות קטנות שמפריעות לי

כיצד ישתנה מרחק המוקד של העדשה בה השתמשת כאשר היא תוכנס למיכל מא מים.
האם ניתן לראות דמות ממשית גם ללא שימוש במרקע כגון זכוכית מוט אם לא הסבר מדוע אם כן הסבר כיצד ובאילו תנאים
הסבר האם יחצול שינוי בתוצאות הניסוי אם תהפוך את העדשה?

על איזה קשר בין יו ווי (שרטטתי גרף של מרחק הדמות מהעדשה וי כפונקציה של מרחק העצם מהעדשה יו) מלמד הגרף? היפרבולה. אבל לא הבנתי איך אני מוכיחה. ? יש ביטוי שהוא 1/F=1/U+1/V
אבל זה לא הביטוי של היפרבולה ,אז איך מוכיחים?
הצע דרך נוסת למדידת מרחק המוקד של העדשה?
זה דיי דחוף תודה לעוזרים
עצם ודמותו בעדשה מרכזת עדי רוזן 08/04/09 13:41
א. הכנסת העדשה למים - מרחק המוקד יקטן, על פי נוסחת מלטשי העדשות, שיצאה כבר מתכנית הלימודים.

ב. אפשר כמובן לראות דמות ממשית ללא מסך. מופיע בספרי "קרינה וחומר כרך א - אופטיקה גאומטרית" בעמוד 184.

ג. לא חל שינוי אם הופכים את העדשה.

ד. הראי שיש שתי אסימפטוטות - האחת אופקית ב- v=f, והשנייה אנכית ב- u = f.

ה. סרטטי גרף של v/1 כפונקציה של 1/u. מתקבל קו ישר שהחיתוך של עם כל אחד משני הצירים הוא 1/f.

עדי.
כדי להוכיח שגרף הוא היפרבולה מספיק להוכיח שיש אסימ... ורוניקה 08/04/09 15:53
כדי להוכיח שגרף הוא היפרבולה מספיק להוכיח שיש אסימפטוטות אופקיות ואנכיות? נראה לי שצריך לפי משוואה לא?

לגבי ב. ההסבר המלא הנל מספיק?

העין יכולה לראות הן דמות ממשית (ללא מסך)* והן דמות מדומה . המסך עבור דמות ממשילת הוא רק עזר. ללא מסך חייבים להציב את העין על הציר האופטי. המסך מפזר את הקרניים לכל הכיוונים, כך שאפשר לראות את הדמות מזווית ראיה רחבה יותר

לגבי ה- לא התבקשתי בניסוי לבנות גרף כזה. לא הבנתי האם זו הדרך השניה שלך. זוהי לא אותה דרך למעשה?
והאם הדרך שאני מציעה נכונה?:

) את מרחק המוקד של העדשה ניתן למדוד הן מהקשר המתקבל בניסוי והן על פי נוסחת מלטשי העדשות ???

תודה רבה עדי אתה ממש עזרת לי ועוזר !!!!!!!!!
עוד שאלונת ורוניקה 08/04/09 16:05
אם ביצעתי רק את הסעיפים 1 ו2 ו3 ולא ביצענו את 4 ו5 כלומר רק הרחקנו את המרחק בין העצם והעדשה ואת המסך כדי שתתקבל דמות מפוקסת, וכתבנו את הערכים של יו ווי, ובנינו גרף. אז איזה שגיאה יחסית אפשר לעשות? קיבלתי אומנם ערך של F ממוצע אבל אין לי ממש עם מה להשוות... אז שגיאה יחסית אני לא אמורה לעשות?
ולגבי מסקנות.. לא השוותי פה שתי ניסויים אלא עשינו רק ניסוי אחד שהוזכר לעיל וקיבלתי היפרבולה. אז המסקנה היחידה שיכולה להיות היא שהקשר בין יו לוי הוא היפרבולה?!
תודה וסליחה אם זה הרבה לקרוא... :)
שימושים קרינה אלקטרומגנטית תלמיד 07/04/09 18:06
עדי שלום,

חיפשתי בספר לימוד שלי (אשל) על השימושים של הקרינה האלקטרומגנטית ולא מצאתי.

האם אתה יכול לכתוב לי מספר שימושים שיש לכל סוג קרינה או לחילופין לצרף לי קובץ כלשהו.

תודה.
שימושי קרינה אלקטרומגנטית עדי רוזן 07/04/09 19:45
השאלה שלך רחבה, אענה לך בקצרה:

גלי רדיו: תקשורת רדיו וטלביזיה, שלטים של שערים למשל במגרשי חנייה.

גלי מיקרו: תקשורת - מכ"מ, לוויינים, טל' סלולריים. תעשיה: תנורי מיקרו-גל.

קרינה תת-אדומה: חממות, רפואה (תרמוגרפיה), טכנולוגיה - שלט רחוק של טלביזיה.

קרינה על-סגולה - רפואה (כשיש מחסור בוויטמין D). בטכנולוגיה: עטי הדגשה, מיקרוסקופים, אבקות כביסה.

קרינת X: רפואה (למשל צילום רנטגן) תעשייה ומחקר.

קרינת גמא: איבחון רפואי, טיפול רפואי, ומחקר.

זה על קצה המזלג.

עדי.
ספר בגרויות-עדי רוזן ירון 06/04/09 23:28
מתי יפורסם המיקוד של ספר הבגרויות בעריכת עדי רוזן?
לעדי רוזן רוני 06/04/09 12:56
האם המיקוד בחשמל קשור למיקוד בקרינה וחומר?
(לדוג'- בחשמל ירד רוב הפרק של שדה חשמלי ותנועת חלקיקים בשדה מגנטי. האם בכל זאת צריך לדעת ניתוח מתמטי/עקרון הפעולה של ניסוי תומסון, או של ספקטרומטר מסות?
תודה
תשובה עדי רוזן 06/04/09 13:43
ברמה הפורמלית אין קשר בין מיקוד של שאלון אחד לבין השאלות של שאלון אחר.

אבל לא היו הרבה מקרים שבהם משהו נפל במיקוד בשאלון אחד, אבל צץ בשאלון אחר באותה שנה.

עדי.
שאלה רן 05/04/09 23:21
ספר בגרויות עדי רוזן, בגרות 96 קרינה וחומר, סעיף ד2.
איך מחשבים את התנע של הפוטון שנפלט?
תשובה עדי רוזן 06/04/09 12:51
את התנע של פוטון מחשבים על פי קבוע פלאנק חלקי אורך הגל (ראה בספר הבגרויות דפי נוסחאות בעמוד 280, טור ימני, נוסחת דה-ברויי).

תודה, עזרת גם לי תלמיד 06/04/09 14:40
רציתי לדעת.... שלומי 05/04/09 12:35
שלום רציתי לדעת כיצד אני מחשב את רוחק המוקד של העדשה כשאר נתון לי את מקדם השבירה ואת מרחק העצם מהעדשה בלבד!
אי אפשר לחשב בעזרת נתונים אלה את רוחק המוקד עדי רוזן 05/04/09 13:01
תודה שלומי 05/04/09 13:02
בנוסף לנ"ל שלומי 06/04/09 20:42
האם עם הנתונים שהזכרתי בהודעה הראשונה אני יכול לדעת אם הדמות ממשית או מדומה ואם כן אז איך?
אי אפשר לדעת האם הדמות היא ממשית או מדומה עדי רוזן 11/04/09 15:31
על סמך הנתונים שנתת.
תודה רבה רבה שלומי 11/04/09 21:13
ניסוי פרנק הרץ מתוך "מודלים של האטום והגרעין&... תלמיד 05/04/09 02:16
לא הבנתי כיצד האלקטרונים צוברים את האנרגיה במהלך ניסוי פרנק-הרץ.
למה דווקא ברגעים 4.9,9.8,14.7 יש נפילות? (הבנתי שיש נפילות ברגע שלאלקטרונים יש אנרגיה של 4.9 אלקטרון וולט. אם כך, מדוע דווקא ברגעים אלו הם צוברים אנרגיה זו?

לכן לא הצלחתי להבין את התשובה לשאלה 17 ב,ג בספר "מודלים של האטום והגרעין". (פרק ג)
ניסוי פרנק-הרץ עדי רוזן 05/04/09 09:47
כתבת "למה דווקא ברגעים 4.9,9.8,14.7 יש נפילות?" אני לא מבין למה אתה קושר ל***רגעים****. אין לזה כל קשר ל"רגעים".

כדי לעורר את אטום הכספית מרמת היסוד לרמה המעוררת הראשונה נדרשת אנרגיה בת 4.9 אלקטרון-וולט.

האלקטרונים בשפופרת יוצאים מהקתודה עם אנרגיה השווה בקירוב לאפס. ברור שבמצב זה הם לא יכולים לעורר את אטומי הכספית. עכשיו הם מתחילים להיות מואצים לעבר הסריג. ככל שהם מואצים - האנרגיה שלהם הולכת וגדלה - מ-0 ברציפות ל- 1 ומשם ברציפות ל- 2 וכך הלאה. כל עוד האנרגיה של האלקטרונים לא הגיעה ל- 4.9 אלקטרון-וולט - הם לא מספיק אנרגטיים לגרום לעירור. אולם מרגע שהאנרגיה מגיעה ל- 4.9 אלקטרון-וולט הם "בשלים" לגרום לעירור אטום כספית. כאשר אלקטרון כזה, שרכש אנרגיה הגדולה או שווה ל- 4.9 אלקטרון-וולט נתקל בדרכו באטום כספית - הוא מעביר לו אנרגיה בת 4.9 אלקטרון-וולט, וכתוצאה מכך האלקטרון של אטום הכספית עולה לרמה המעוררת הראשונה, ואילו האלקטרון שגרם לעירור מאבד 4.9 אלקטרון וולט.

עדי.
שאלה מהספר של עדי רוזן מודלים של האטום והגרעין מור 04/04/09 23:00
בספר בפרק ג שאלה 9 איך עושים אותה אני לא מבינה מה זה נותן לי שהעבודה של המסך היא 2
וגם מה אני צריכה לדעת מפרק 1 ו 2 מהספר הנל לבגרות יש מצב שישאלו אותי שאלות רקע?..
קרינה וחומר- מודלים של האטום והגרעין פרק ג תרגיל 9 עדי רוזן 05/04/09 00:14
השאלה הזו משלבת בין מודל האטום של בוהר לבין האפקט הפוטואלקטרי.

האפקט הפוטואלקטרי נפל במיקוד, אז כנראה שלא למדת אותו. לכן אני מציע לך לדלג על השאלה.

עדי.
שאלות לעדי בנושא גילוי האלקטרון תלמיד 04/04/09 19:14
א. כתבת ש" ככל שמורידים את לחץ האוויר עצמת האור הולכת וגדלה, מגיעה לשיא בלחץ מסויים, וכאשר ממשיכים להקטין את הלחץ עצמת האור הולכת וקטנה". מדוע?

ב. מה גורם ליונים החיוביים שבתוך השפורפרת לקבל תאוצה ולפגוע בקתודה? (הבנתי מה התוצאה של זה- פליטת אלקטרונים/קרני קתודה, אך לא הבנתי מה גרם לזה)
גילוי האלקטרון - שאלתך הראשונה עדי רוזן 04/04/09 20:33
לא הסברתי את הדבר במסגרת הסעיף "גילוי האלקטרון" כי ההבנה דורשת ידע שנלמד רק בפרקים הבאים (פרק ג). אבל אנסה בכל זאת להסביר לך בשלב זה.

בשפופרת מטענים מואצים. הם צריכים לפגוע באטום של הגז הנמצא בשפופרת במצב שיש למטען מספיק אנרגיה, כדי לגרום לאטום לפלוט אור.

אם לחץ הגז בתוך השפופרת גדול, כלומר יש הרבה אטומים ליחידת נפח. אז עד שהמטען מתנגש באטום הוא מספיק להיות מואץ רק לאורך כברת דרך קצרה (כי יש הרבה אטומים להתנגש בהם) לכן רוב המטענים לא מספיקים לרכוש די אנרגיה.

כאשר מקטינים את לחץ הגז - המטענים המואצים עוברים כברת דרך ארוכה יותר, לכן חלק גדול יותר רוכש אנרגיה מספיק גבוהה לגרום לאטום שבו הם מתנגשים לפלוט אור.

באופן כזה, ככל שמורידים את הלחץ נפלט יותר ויותר אור.

אבל אם מגזימים, ומורידים את לחץ הגז כך שבקושי יש פה ושם אטום של הגז, חלק מהמטענים המואצים לא פוגשים בכלל אטום עד שהם פוגעים באלקטרודה, לכן כמעט ולא נפלט אור.

עדי.
גילוי האלקטרון - שאלתך השנייה עדי רוזן 04/04/09 20:37
לשפופרת שתי אלקטרודות - קתודה ואנודה. בין האנודה לקתודה יוצרים מתח חשמלי גבוה, כך שבתוך השפופרת נוצר שדה חשמלי שכיוונו מהאנודה לקתודה.

השדה החשמלי הזה מאיץ יונים חיוביים שבתוך השפופרת לעבר הקתודה.

עדי.
תודה רבה על התשובות תלמיד 04/04/09 21:53
עדי- לגבי תשובתך הקודמת תלמיד 04/04/09 17:38
קראתי את תשובתך לתלמיד אחר (בקשר לשאלה 24 ג).
מדוע אותו אלקטרון בעל אנרגיה של 6 אלקטרון-וולט יכול לעורר את האטום לרמה ה-2 או ל-3 ? (למה הוא לא מעורר לרמה הגבוהה ביותר האפשרית? מה קובע לאיזו רמה הוא יעורר?)

כלומר- השאלה שלי היא ע"פ מה נקבע האם האלקטרון יעורר את הגז בדוגמה הנתונה לרמה 2 או לרמה 3.

תודה.
גם באטום מתקיימות בחירות עדי רוזן 04/04/09 20:08
היית צריך לשאול את השאלה כבר בשלב מוקדם יותר. כאשר אטום מימן למשל יורד מרמה נניח n=4 - איך הוא "בוחר" לאיזו רמה לרדת? זו בעצם אותה שאלה.

התשובה ניתנת במסגרת תורת הקוונטים. לכל רמה יש את ההסתברות שהאלקטרון ירד אליה. נניח שההסתברות לרדת לרמת היסוד היא 60%, ההסתברות לרדת לרמה n = 2 היא נניח 30%, וההסתברות לרדת לרמה n = 3 היא נניח 10%.

אז מתוך 1000 אלקטרונים ב-1000 אטומים שכולם מעוררים לרמה n=4 - כ- 600 אלקטרונים ירדו ישר לרמת היסוד, כ- 300 לרמה n=2, וכ-100 לרמה n=3.

ככל שהפער באנרגיה גדול יותר - ההסתברות גבוהה יותר (נובע מתורת הקוונטים).

עדי.
לעדי רוזן סער 04/04/09 14:58
היי, אודה לך מאוד אם תעזור לי בכמה שאלות בקשר מודל האטום של בוהר (מהספר מודלים של האטום והגרעין): עמ' 73 שאלה 24 ג, 25 א-ב, ו26 א-ב. אני צריך רק את העקרונות.

תודה רבה!
קרינה וחומר- מודלים של האטום והגרעין פרק ג תרגיל24... עדי רוזן 04/04/09 15:10
אלקטרון שהאנרגיה שלו 6 אלקטרון-וולט יכול לעורר אטום מרמה n=1 לרמה n=2, ואז האלקטרון יישאר עם אנרגיה של 4.6 אלקטרון וולט, אבל יש בכוחו לעורר עוד אטום בין שתי רמות אל, וכך הלאה הוא יכול לעורר 4 אטומים.

אלקטרון שהאנרגיה שלו 6 אלקטרון-וולט יכול לעורר גם אטום מרמה n=1 לרמה n=3, ואז האלקטרון יישאר עם אנרגיה של 1.5 אלקטרון וולט, ונשארת לו די אנרגיה לעורר אטום נוסף בין n=1 ל- n=2, ואח"כ עוד אטום.

עדי.
קרינה וחומר-מודלים של האטום והגרעין פרק ג תרגיל 25 עדי רוזן 04/04/09 15:15
א. ספקטרומטר.

ב. ספקטרום הפליטה נוצר על ידי פוטונים בעלי אנרגיות השוות להפרשים בין רמות האנרגיה של האטומים שפלטו את האור. רמות האנרגיה של האטומים הן מקוונטטות, לכן לאנרגיות של הפוטונים ערכים בדידים, לכן הספקטרום רציף.

עדי.
קרינה וחומר-מודלים של האטום והגרעין פרק ג תרגיל26 עדי רוזן 04/04/09 15:23
א. אורך הגל של הקו 310 ננו-מטר הוא הגדול ביותר, לכן אנרגיית פוטון של קרינה זו היא הקטנה ביותר, מכאן שהקרינה נוצרת על ידי המעבר 2>1 באטום. הקו 248 ננומטר מתאים למעבר 3>1, הקו 225.5 ננומטר מתאים למעבר 4>1, הקו 213.8 מתאים ל- 5>1.

ב. הקרינה בתחום 150 - 177 ננומטר נבלעת כי היא גורמת ליינון אטומי הגז. לקרינה שאורך הגל שלה 177 ננומטר יש בדיוק את אנרגיית היינון, כי היא בעלת אורך הגל הגדול ביותר (האנרגיה הקטנה ביותר) הגורמת ליינון. האנרגיה של פוטון השייך לקרינה זו:
1240/177=7 eV

עדי.
תודה רבה, אבל... סער 06/04/09 12:48
ממש תודה על תשובתך המהירה, אבל יש לי שתי שאלות בקשר לתרגיל 24 ג1:
א. למה אתה משתמש במושג "עירור אטום" ולא "עירור אלקטרון"?
ב. אתה יכול בבקשה בכל זאת להסביר לי איך מקבלים את כל האנרגיות ב24 ג1? לא הבנתי איך הגעת לעוד עירורים. וגם לא הבנתי מהי צורת הבדיקה...

תודה רבה!!!
תשובה לשאלה א שלך עדי רוזן 06/04/09 14:30
האנרגיה היא של ****האטום**** ולא של האלקטרון; מדובר בסכום האנרגיות - הקינטית של האלקטרון, והפוטנציאלית חשמלית של מערכת האלקטרון והגרעין.

בהמשך, כשאעשה עוד הפסקה בעבודתי, אשיב לך גם על שאלה ב שלך.

עדי.
שאלה באפקט הפוטואלקטרי סנטה 03/04/09 12:52
אשמח לקבל עזרה בשאלה מסוימת:

הנוסחה של האפקט הפוטואלקטרי מחשבת את האנרגיה המקסימלית של האלקטרונים הנפלטים, אך ישנם אלקטרונים שנפלטים באנרגיה נמוכה יותר, מדוע זה קורה כאשר מוקרנת קרינת אור מונוכרומטי?

תודה מראש :)
תשובה באפקט הפוטואלקטרי עדי רוזן 03/04/09 13:01
על פי בקשתו של תלמיד שפנה אלי בפורום זה לפני 3 שנים, כתבתי כל כך בספר "קרינה וחומר כרך ב - מודלים של האור" בעמוד 283, תחת הכותרת

"השוני בערכי האנרגיה של האלקטרונים הנעקרים באפקט הפוטואלקטרי".

עדי.

בעיה בשאלה חסוי 03/04/09 11:34
שלום נתונה לפני שאלה ולהלן היא:
לפניך עדשה מפזרת (קעורה) בעלת רוחק מוקד 6 ס"מ
מציבים עצם בגובה 4 ס"מ שנמצא במרחק 4 ס"מ משמאל לעדשה סרטט את מיקום הדמות:
אני השתמשתי בנוסחת היווצרות דמות ע"י עדשה ויצא לי שהדמות גדולה ביחס לגודל העצם מה שבלתי הגיוני בעדשות קעורות


האם יצא לך שמרחק הדמות מהעדשה הוא 2.4 ס"מ? עדי רוזן 03/04/09 12:48
לא חסוי 05/04/09 11:30
יצא לי שמרחק הדמות מהעדשה הוא 12 ס"מ וכנ"ל גובה הדמות.
לא חסוי 05/04/09 11:30
יצא לי שמרחק הדמות מהעדשה הוא 12 ס"מ וכנ"ל גובה הדמות.
כאן הטעות שלך עדי רוזן 05/04/09 13:36
בנוסחת העדשות של גאוס יש להציב f שלילי!

עדי.
תודה רבה חסוי 05/04/09 19:50
[1-10]...[11-20]   21 22 23 24 25 26 27 28 29 30   [31-38]
בניית אתרים