מתלבטים: מכניקה 
 מתלבטים: אלקטרומגנטיות 
 מתלבטים: קרינה וחומר 
 מהרהרים בפיזיקה 

נתקלתם בשאלה בשיעורי הבית? קראתם משהו בספר הלימוד ואתם זקוקים לעזרה? קראתם משהו כאן באתר ואתם מבקשים עוד הבהרה? אתם רוצים המלצה לעוד ספר לימוד?
אתם מוזמנים לשאול על כל נושא הקשור ללימודי הנושא קרינה וחומר,  ואתם מוזמנים גם לענות לשאלות שנשאלו ע"י אחרים. המשיבים מתבקשים לציין האם הם מורים, תלמידים או אורחים.
התשובות בפורום זה יופיעו כלשונן, כפי שנכתבו. למערכת האתר אין כל אחריות על נכונות התשובות.

שימו לב: כותרת ההודעה מוגבלת באורכה. על הכותרת להיות תמציתית וקצרה.

הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות למחוק הודעה שנכתבה בצורה שאינה הולמת או הודעה שעלולה לפגוע באוכלוסיית משתמשי האתר.

לפני השימוש בפורום אתם מתבקשים לקרוא את "כללי השימוש בפורום".

האתר אינו מספק הבהרות למיקוד שפורסם לקראת בחינת הבגרות. בכל שאלה יש לפנות למורה לפיזיקה. על הבוגרים לפנות למורה לפיזיקה בבית הספר התיכון בו למדו.

עדי - מדוע התעלמת משאלתי למטה? ירון 09/04/09 20:57
שאלתי מתי תפרסם מיקוד לספר הבגרויות שלך, כפי שהבטחת שתעשה.

בתודה
לעדי רוזן אורית 09/04/09 16:54
תוכל בבקשה גם לענות על השאלות בתגובה הקודמת - "ספקטרום אור קווי או רציף".
או למקד אותי בעמודים בספר שלך שעונים על השאלות, קראתי את פרק ג' במודלים של האטום והגרעין ולא מצאתי תשובות ב:\

עניתי לך למטה עדי רוזן 09/04/09 18:14
תודה על התגובה המהירה! אורית 09/04/09 19:09
ההסבר היה ממש ברור!
תודה!

ו-מה זה פוטון?
פוטון עדי רוזן 09/04/09 19:53
השם שניתן לחלקיק האור, על פי המודל הדואלי של האור.

על פי המודל הדואלי האור מורכב מחלקיקי אור חסרי מסה, ובעלי אנרגיה. האנרגיה נקבעת על פי תדירות האור.
לעדי רוזן ורוניקה 09/04/09 09:27
הגבתי לך למטה ולא ענית אז אולי לא ראית... אז אודה לך אם תגיב כי זה ממש יעזור... תודה רבה
הנה ההודעה ורוניקה 09/04/09 13:57
כדי להוכיח שגרף הוא היפרבולה מספיק להוכיח שיש אסימפטוטות אופקיות ואנכיות? נראה לי שצריך לפי משוואה לא?
לגבי ב. ההסבר המלא הנל מספיק?
העין יכולה לראות הן דמות ממשית (ללא מסך)* והן דמות מדומה . המסך עבור דמות ממשילת הוא רק עזר. ללא מסך חייבים להציב את העין על הציר האופטי. המסך מפזר את הקרניים לכל הכיוונים, כך שאפשר לראות את הדמות מזווית ראיה רחבה יותר
לגבי ה- לא התבקשתי בניסוי לבנות גרף כזה. לא הבנתי האם זו הדרך השניה שלך. זוהי לא אותה דרך למעשה?
והאם הדרך שאני מציעה נכונה?:
את מרחק המוקד של העדשה ניתן למדוד הן מהקשר המתקבל בניסוי והן על פי נוסחת מלטשי העדשות ???
ואם ביצעתי רק את הסעיפים 1 ו2 ו3 ולא ביצענו את 4 ו5 כלומר רק הרחקנו את המרחק בין העצם והעדשה ואת המסך כדי שתתקבל דמות מפוקסת, וכתבנו את הערכים של יו ווי, ובנינו גרף. אז איזה שגיאה יחסית אפשר לעשות? קיבלתי אומנם ערך של F ממוצע אבל אין לי ממש עם מה להשוות... אז שגיאה יחסית אני לא אמורה לעשות?
ולגבי מסקנות.. לא השוותי פה שתי ניסויים אלא עשינו רק ניסוי אחד שהוזכר לעיל וקיבלתי היפרבולה. אז המסקנה היחידה שיכולה להיות היא שהקשר בין יו לוי הוא היפרבולה?!
תודה וסליחה אם זה הרבה לקרוא... :)
ספקטרום אור קווי/רציף אורית 08/04/09 18:30
ספקטרום אור קווי משמעו שיש קרני פליטה וקרני בליעה ולכן נוצריים קווי אור?

האם ספקטרום אור קווי נוצר גם מעירור ע"י אלקטרון או שזה עירור רציף מאחר ומסוגל להעביר חלק מהאנרגיהה שלו כדי לערער אטום?

מה ההגדרה של פוטון?
עוד שאלות.. אורית 08/04/09 18:41
מה ההבדל בין מודל רתרפורד למודל בוהר?

מהי תכונה של גז מימן חד אטומי שאותה אי אפשר להסביר באמצעות מודל האטום של בוהר?(מודלים של האטום והגרעין/עדי רוזן עמ' 70 שאלה 11ב
עוד תשובות ... עדי רוזן 09/04/09 00:34
במודל רתרפורד לאלקטרון אפשרי כל ערך של רדיוס, כלומר ערכי הרדיוסים האפשריים הם רציפים.
לעומת זאת במודל בוהר יש רק רדיוסים מסוימים שבהם האלקטרון יכול לנוע. כלומר ערכי הרדיוסים האפשריים הם בדידים.

התכונה היא כמובן הספקטרום הבדיד של גז מימן חד אטומי.

עדי.
תודה! אורית 09/04/09 11:21
תוכל בבקשה גם לענות על השאלות בתגובה הקודמת - "ספקטרום אור קווי או רציף".
או למקד אותי בעמודים בספר שלך שעונים על השאלות, קראתי את פרק ג' במודלים של האטום והגרעין ולא מצאתי תשובות ב:\

ועוד שאלה :)

כיצד ע"פ דיאגרמת רמות אנרגיה אפשר לדעת כמה פרוטונים וניוטרונים יש בגרעין אטום של יסוד מסוים?
לאורית עדי רוזן 09/04/09 18:13
נדמה לי שיש לך קצת בלבול במושגים.

כאשר בשפופרת יש גז, ומעבירים דרך הגז זרם חשמלי, האלקטרונים של הזרם מעוררים את אטומי הגז, וכאשר אטומי הגז חוזרים לרמת היסוד הם פולטים אור. נניח שהגז הוא אדי כספית, אז כאשר מסתכלים על השפופרת רואים אור סגלגל.
כאשר מעבירים את האור דרך ספקטרומטר (כדי לבחון את הספקטרום), רואים שהוא מורכב מארבעה צבעים (במקרה של כספית) - ארבעה אורכי גל. ארבעה צבעים אלה הם ספקטרום הפליטה של הכספית. כיוון שמדובר בארבעה קווים בדידים, ולא ברצף של צבעים, ספקטרום פליטה זה נקרא בדיד או קווי. ראי בספר, למשל בעמוד 18 תרשים 12.

האור שנפלט מנורת להט, שבה מתרחש תהליך אחר (לא מעבר זרם דרך ***גז***) גם הוא ספקטרום פליטה, אבל ספקטרום פליטה זה הוא רציף ולא בדיד. ראי בספר, למשל בעמוד 19 תרשים 13.


ספקטרום בליעה זה משהו אחר. כאשר דרך הגז לא מעבירים זרם חשמלי, אלא מעבירים אלומת אור המורכבת מרצף אורכי גל, מתברר כי הגז בולע חלק מאורכי הגל, ורוב האור עובר את הגז ללא בליעה. כאשר בודקים את הספקטרום רואים שיש אור שלא נבלע, ואילו אורכי הגל שנבלעו - מופיעים בספקטרום כקווים שחורים (חוסר אור) כמו למשל בספר עמוד 54 תרשים 9.

שאלתך השנייה לא ברורה לי.

עדי.
שאלה בגלים קובי 08/04/09 17:19
בספר לקט מבחני בגרות בפיסיקה של עדי רוזן, בעמוד 222 תרגיל 2, נאמר בתשובות שבנקודה P המקורות פועלים בהיפוך מופע, בגלל ההחזרה מהקיר, אבל יכול להיות שנקודת המגע עם הקיר ונקודת אמצע PS יפעלו כמקורות שווי מופע!
כנ"ל גם בעמוד 160 תרגיל 2.
תודה לעונים.
עצם ודמותו בעדשה מרכזת ורוניקה 08/04/09 12:07
אני מבצעת ניסוי מספר 17 בספר לקט ניסוים של זינגר עצם ודמותו בעדשה מרכזתורציתי ללשאול כמה שאלות קטנות שמפריעות לי

כיצד ישתנה מרחק המוקד של העדשה בה השתמשת כאשר היא תוכנס למיכל מא מים.
האם ניתן לראות דמות ממשית גם ללא שימוש במרקע כגון זכוכית מוט אם לא הסבר מדוע אם כן הסבר כיצד ובאילו תנאים
הסבר האם יחצול שינוי בתוצאות הניסוי אם תהפוך את העדשה?

על איזה קשר בין יו ווי (שרטטתי גרף של מרחק הדמות מהעדשה וי כפונקציה של מרחק העצם מהעדשה יו) מלמד הגרף? היפרבולה. אבל לא הבנתי איך אני מוכיחה. ? יש ביטוי שהוא 1/F=1/U+1/V
אבל זה לא הביטוי של היפרבולה ,אז איך מוכיחים?
הצע דרך נוסת למדידת מרחק המוקד של העדשה?
זה דיי דחוף תודה לעוזרים
עצם ודמותו בעדשה מרכזת עדי רוזן 08/04/09 13:41
א. הכנסת העדשה למים - מרחק המוקד יקטן, על פי נוסחת מלטשי העדשות, שיצאה כבר מתכנית הלימודים.

ב. אפשר כמובן לראות דמות ממשית ללא מסך. מופיע בספרי "קרינה וחומר כרך א - אופטיקה גאומטרית" בעמוד 184.

ג. לא חל שינוי אם הופכים את העדשה.

ד. הראי שיש שתי אסימפטוטות - האחת אופקית ב- v=f, והשנייה אנכית ב- u = f.

ה. סרטטי גרף של v/1 כפונקציה של 1/u. מתקבל קו ישר שהחיתוך של עם כל אחד משני הצירים הוא 1/f.

עדי.
כדי להוכיח שגרף הוא היפרבולה מספיק להוכיח שיש אסימ... ורוניקה 08/04/09 15:53
כדי להוכיח שגרף הוא היפרבולה מספיק להוכיח שיש אסימפטוטות אופקיות ואנכיות? נראה לי שצריך לפי משוואה לא?

לגבי ב. ההסבר המלא הנל מספיק?

העין יכולה לראות הן דמות ממשית (ללא מסך)* והן דמות מדומה . המסך עבור דמות ממשילת הוא רק עזר. ללא מסך חייבים להציב את העין על הציר האופטי. המסך מפזר את הקרניים לכל הכיוונים, כך שאפשר לראות את הדמות מזווית ראיה רחבה יותר

לגבי ה- לא התבקשתי בניסוי לבנות גרף כזה. לא הבנתי האם זו הדרך השניה שלך. זוהי לא אותה דרך למעשה?
והאם הדרך שאני מציעה נכונה?:

) את מרחק המוקד של העדשה ניתן למדוד הן מהקשר המתקבל בניסוי והן על פי נוסחת מלטשי העדשות ???

תודה רבה עדי אתה ממש עזרת לי ועוזר !!!!!!!!!
עוד שאלונת ורוניקה 08/04/09 16:05
אם ביצעתי רק את הסעיפים 1 ו2 ו3 ולא ביצענו את 4 ו5 כלומר רק הרחקנו את המרחק בין העצם והעדשה ואת המסך כדי שתתקבל דמות מפוקסת, וכתבנו את הערכים של יו ווי, ובנינו גרף. אז איזה שגיאה יחסית אפשר לעשות? קיבלתי אומנם ערך של F ממוצע אבל אין לי ממש עם מה להשוות... אז שגיאה יחסית אני לא אמורה לעשות?
ולגבי מסקנות.. לא השוותי פה שתי ניסויים אלא עשינו רק ניסוי אחד שהוזכר לעיל וקיבלתי היפרבולה. אז המסקנה היחידה שיכולה להיות היא שהקשר בין יו לוי הוא היפרבולה?!
תודה וסליחה אם זה הרבה לקרוא... :)
שימושים קרינה אלקטרומגנטית תלמיד 07/04/09 18:06
עדי שלום,

חיפשתי בספר לימוד שלי (אשל) על השימושים של הקרינה האלקטרומגנטית ולא מצאתי.

האם אתה יכול לכתוב לי מספר שימושים שיש לכל סוג קרינה או לחילופין לצרף לי קובץ כלשהו.

תודה.
שימושי קרינה אלקטרומגנטית עדי רוזן 07/04/09 19:45
השאלה שלך רחבה, אענה לך בקצרה:

גלי רדיו: תקשורת רדיו וטלביזיה, שלטים של שערים למשל במגרשי חנייה.

גלי מיקרו: תקשורת - מכ"מ, לוויינים, טל' סלולריים. תעשיה: תנורי מיקרו-גל.

קרינה תת-אדומה: חממות, רפואה (תרמוגרפיה), טכנולוגיה - שלט רחוק של טלביזיה.

קרינה על-סגולה - רפואה (כשיש מחסור בוויטמין D). בטכנולוגיה: עטי הדגשה, מיקרוסקופים, אבקות כביסה.

קרינת X: רפואה (למשל צילום רנטגן) תעשייה ומחקר.

קרינת גמא: איבחון רפואי, טיפול רפואי, ומחקר.

זה על קצה המזלג.

עדי.
ספר בגרויות-עדי רוזן ירון 06/04/09 23:28
מתי יפורסם המיקוד של ספר הבגרויות בעריכת עדי רוזן?
לעדי רוזן רוני 06/04/09 12:56
האם המיקוד בחשמל קשור למיקוד בקרינה וחומר?
(לדוג'- בחשמל ירד רוב הפרק של שדה חשמלי ותנועת חלקיקים בשדה מגנטי. האם בכל זאת צריך לדעת ניתוח מתמטי/עקרון הפעולה של ניסוי תומסון, או של ספקטרומטר מסות?
תודה
תשובה עדי רוזן 06/04/09 13:43
ברמה הפורמלית אין קשר בין מיקוד של שאלון אחד לבין השאלות של שאלון אחר.

אבל לא היו הרבה מקרים שבהם משהו נפל במיקוד בשאלון אחד, אבל צץ בשאלון אחר באותה שנה.

עדי.
שאלה רן 05/04/09 23:21
ספר בגרויות עדי רוזן, בגרות 96 קרינה וחומר, סעיף ד2.
איך מחשבים את התנע של הפוטון שנפלט?
תשובה עדי רוזן 06/04/09 12:51
את התנע של פוטון מחשבים על פי קבוע פלאנק חלקי אורך הגל (ראה בספר הבגרויות דפי נוסחאות בעמוד 280, טור ימני, נוסחת דה-ברויי).

תודה, עזרת גם לי תלמיד 06/04/09 14:40
רציתי לדעת.... שלומי 05/04/09 12:35
שלום רציתי לדעת כיצד אני מחשב את רוחק המוקד של העדשה כשאר נתון לי את מקדם השבירה ואת מרחק העצם מהעדשה בלבד!
אי אפשר לחשב בעזרת נתונים אלה את רוחק המוקד עדי רוזן 05/04/09 13:01
תודה שלומי 05/04/09 13:02
בנוסף לנ"ל שלומי 06/04/09 20:42
האם עם הנתונים שהזכרתי בהודעה הראשונה אני יכול לדעת אם הדמות ממשית או מדומה ואם כן אז איך?
אי אפשר לדעת האם הדמות היא ממשית או מדומה עדי רוזן 11/04/09 15:31
על סמך הנתונים שנתת.
תודה רבה רבה שלומי 11/04/09 21:13
ניסוי פרנק הרץ מתוך "מודלים של האטום והגרעין&... תלמיד 05/04/09 02:16
לא הבנתי כיצד האלקטרונים צוברים את האנרגיה במהלך ניסוי פרנק-הרץ.
למה דווקא ברגעים 4.9,9.8,14.7 יש נפילות? (הבנתי שיש נפילות ברגע שלאלקטרונים יש אנרגיה של 4.9 אלקטרון וולט. אם כך, מדוע דווקא ברגעים אלו הם צוברים אנרגיה זו?

לכן לא הצלחתי להבין את התשובה לשאלה 17 ב,ג בספר "מודלים של האטום והגרעין". (פרק ג)
ניסוי פרנק-הרץ עדי רוזן 05/04/09 09:47
כתבת "למה דווקא ברגעים 4.9,9.8,14.7 יש נפילות?" אני לא מבין למה אתה קושר ל***רגעים****. אין לזה כל קשר ל"רגעים".

כדי לעורר את אטום הכספית מרמת היסוד לרמה המעוררת הראשונה נדרשת אנרגיה בת 4.9 אלקטרון-וולט.

האלקטרונים בשפופרת יוצאים מהקתודה עם אנרגיה השווה בקירוב לאפס. ברור שבמצב זה הם לא יכולים לעורר את אטומי הכספית. עכשיו הם מתחילים להיות מואצים לעבר הסריג. ככל שהם מואצים - האנרגיה שלהם הולכת וגדלה - מ-0 ברציפות ל- 1 ומשם ברציפות ל- 2 וכך הלאה. כל עוד האנרגיה של האלקטרונים לא הגיעה ל- 4.9 אלקטרון-וולט - הם לא מספיק אנרגטיים לגרום לעירור. אולם מרגע שהאנרגיה מגיעה ל- 4.9 אלקטרון-וולט הם "בשלים" לגרום לעירור אטום כספית. כאשר אלקטרון כזה, שרכש אנרגיה הגדולה או שווה ל- 4.9 אלקטרון-וולט נתקל בדרכו באטום כספית - הוא מעביר לו אנרגיה בת 4.9 אלקטרון-וולט, וכתוצאה מכך האלקטרון של אטום הכספית עולה לרמה המעוררת הראשונה, ואילו האלקטרון שגרם לעירור מאבד 4.9 אלקטרון וולט.

עדי.
שאלה מהספר של עדי רוזן מודלים של האטום והגרעין מור 04/04/09 23:00
בספר בפרק ג שאלה 9 איך עושים אותה אני לא מבינה מה זה נותן לי שהעבודה של המסך היא 2
וגם מה אני צריכה לדעת מפרק 1 ו 2 מהספר הנל לבגרות יש מצב שישאלו אותי שאלות רקע?..
קרינה וחומר- מודלים של האטום והגרעין פרק ג תרגיל 9 עדי רוזן 05/04/09 00:14
השאלה הזו משלבת בין מודל האטום של בוהר לבין האפקט הפוטואלקטרי.

האפקט הפוטואלקטרי נפל במיקוד, אז כנראה שלא למדת אותו. לכן אני מציע לך לדלג על השאלה.

עדי.
שאלות לעדי בנושא גילוי האלקטרון תלמיד 04/04/09 19:14
א. כתבת ש" ככל שמורידים את לחץ האוויר עצמת האור הולכת וגדלה, מגיעה לשיא בלחץ מסויים, וכאשר ממשיכים להקטין את הלחץ עצמת האור הולכת וקטנה". מדוע?

ב. מה גורם ליונים החיוביים שבתוך השפורפרת לקבל תאוצה ולפגוע בקתודה? (הבנתי מה התוצאה של זה- פליטת אלקטרונים/קרני קתודה, אך לא הבנתי מה גרם לזה)
גילוי האלקטרון - שאלתך הראשונה עדי רוזן 04/04/09 20:33
לא הסברתי את הדבר במסגרת הסעיף "גילוי האלקטרון" כי ההבנה דורשת ידע שנלמד רק בפרקים הבאים (פרק ג). אבל אנסה בכל זאת להסביר לך בשלב זה.

בשפופרת מטענים מואצים. הם צריכים לפגוע באטום של הגז הנמצא בשפופרת במצב שיש למטען מספיק אנרגיה, כדי לגרום לאטום לפלוט אור.

אם לחץ הגז בתוך השפופרת גדול, כלומר יש הרבה אטומים ליחידת נפח. אז עד שהמטען מתנגש באטום הוא מספיק להיות מואץ רק לאורך כברת דרך קצרה (כי יש הרבה אטומים להתנגש בהם) לכן רוב המטענים לא מספיקים לרכוש די אנרגיה.

כאשר מקטינים את לחץ הגז - המטענים המואצים עוברים כברת דרך ארוכה יותר, לכן חלק גדול יותר רוכש אנרגיה מספיק גבוהה לגרום לאטום שבו הם מתנגשים לפלוט אור.

באופן כזה, ככל שמורידים את הלחץ נפלט יותר ויותר אור.

אבל אם מגזימים, ומורידים את לחץ הגז כך שבקושי יש פה ושם אטום של הגז, חלק מהמטענים המואצים לא פוגשים בכלל אטום עד שהם פוגעים באלקטרודה, לכן כמעט ולא נפלט אור.

עדי.
גילוי האלקטרון - שאלתך השנייה עדי רוזן 04/04/09 20:37
לשפופרת שתי אלקטרודות - קתודה ואנודה. בין האנודה לקתודה יוצרים מתח חשמלי גבוה, כך שבתוך השפופרת נוצר שדה חשמלי שכיוונו מהאנודה לקתודה.

השדה החשמלי הזה מאיץ יונים חיוביים שבתוך השפופרת לעבר הקתודה.

עדי.
תודה רבה על התשובות תלמיד 04/04/09 21:53
עדי- לגבי תשובתך הקודמת תלמיד 04/04/09 17:38
קראתי את תשובתך לתלמיד אחר (בקשר לשאלה 24 ג).
מדוע אותו אלקטרון בעל אנרגיה של 6 אלקטרון-וולט יכול לעורר את האטום לרמה ה-2 או ל-3 ? (למה הוא לא מעורר לרמה הגבוהה ביותר האפשרית? מה קובע לאיזו רמה הוא יעורר?)

כלומר- השאלה שלי היא ע"פ מה נקבע האם האלקטרון יעורר את הגז בדוגמה הנתונה לרמה 2 או לרמה 3.

תודה.
גם באטום מתקיימות בחירות עדי רוזן 04/04/09 20:08
היית צריך לשאול את השאלה כבר בשלב מוקדם יותר. כאשר אטום מימן למשל יורד מרמה נניח n=4 - איך הוא "בוחר" לאיזו רמה לרדת? זו בעצם אותה שאלה.

התשובה ניתנת במסגרת תורת הקוונטים. לכל רמה יש את ההסתברות שהאלקטרון ירד אליה. נניח שההסתברות לרדת לרמת היסוד היא 60%, ההסתברות לרדת לרמה n = 2 היא נניח 30%, וההסתברות לרדת לרמה n = 3 היא נניח 10%.

אז מתוך 1000 אלקטרונים ב-1000 אטומים שכולם מעוררים לרמה n=4 - כ- 600 אלקטרונים ירדו ישר לרמת היסוד, כ- 300 לרמה n=2, וכ-100 לרמה n=3.

ככל שהפער באנרגיה גדול יותר - ההסתברות גבוהה יותר (נובע מתורת הקוונטים).

עדי.
לעדי רוזן סער 04/04/09 14:58
היי, אודה לך מאוד אם תעזור לי בכמה שאלות בקשר מודל האטום של בוהר (מהספר מודלים של האטום והגרעין): עמ' 73 שאלה 24 ג, 25 א-ב, ו26 א-ב. אני צריך רק את העקרונות.

תודה רבה!
קרינה וחומר- מודלים של האטום והגרעין פרק ג תרגיל24... עדי רוזן 04/04/09 15:10
אלקטרון שהאנרגיה שלו 6 אלקטרון-וולט יכול לעורר אטום מרמה n=1 לרמה n=2, ואז האלקטרון יישאר עם אנרגיה של 4.6 אלקטרון וולט, אבל יש בכוחו לעורר עוד אטום בין שתי רמות אל, וכך הלאה הוא יכול לעורר 4 אטומים.

אלקטרון שהאנרגיה שלו 6 אלקטרון-וולט יכול לעורר גם אטום מרמה n=1 לרמה n=3, ואז האלקטרון יישאר עם אנרגיה של 1.5 אלקטרון וולט, ונשארת לו די אנרגיה לעורר אטום נוסף בין n=1 ל- n=2, ואח"כ עוד אטום.

עדי.
קרינה וחומר-מודלים של האטום והגרעין פרק ג תרגיל 25 עדי רוזן 04/04/09 15:15
א. ספקטרומטר.

ב. ספקטרום הפליטה נוצר על ידי פוטונים בעלי אנרגיות השוות להפרשים בין רמות האנרגיה של האטומים שפלטו את האור. רמות האנרגיה של האטומים הן מקוונטטות, לכן לאנרגיות של הפוטונים ערכים בדידים, לכן הספקטרום רציף.

עדי.
קרינה וחומר-מודלים של האטום והגרעין פרק ג תרגיל26 עדי רוזן 04/04/09 15:23
א. אורך הגל של הקו 310 ננו-מטר הוא הגדול ביותר, לכן אנרגיית פוטון של קרינה זו היא הקטנה ביותר, מכאן שהקרינה נוצרת על ידי המעבר 2>1 באטום. הקו 248 ננומטר מתאים למעבר 3>1, הקו 225.5 ננומטר מתאים למעבר 4>1, הקו 213.8 מתאים ל- 5>1.

ב. הקרינה בתחום 150 - 177 ננומטר נבלעת כי היא גורמת ליינון אטומי הגז. לקרינה שאורך הגל שלה 177 ננומטר יש בדיוק את אנרגיית היינון, כי היא בעלת אורך הגל הגדול ביותר (האנרגיה הקטנה ביותר) הגורמת ליינון. האנרגיה של פוטון השייך לקרינה זו:
1240/177=7 eV

עדי.
תודה רבה, אבל... סער 06/04/09 12:48
ממש תודה על תשובתך המהירה, אבל יש לי שתי שאלות בקשר לתרגיל 24 ג1:
א. למה אתה משתמש במושג "עירור אטום" ולא "עירור אלקטרון"?
ב. אתה יכול בבקשה בכל זאת להסביר לי איך מקבלים את כל האנרגיות ב24 ג1? לא הבנתי איך הגעת לעוד עירורים. וגם לא הבנתי מהי צורת הבדיקה...

תודה רבה!!!
תשובה לשאלה א שלך עדי רוזן 06/04/09 14:30
האנרגיה היא של ****האטום**** ולא של האלקטרון; מדובר בסכום האנרגיות - הקינטית של האלקטרון, והפוטנציאלית חשמלית של מערכת האלקטרון והגרעין.

בהמשך, כשאעשה עוד הפסקה בעבודתי, אשיב לך גם על שאלה ב שלך.

עדי.
שאלה באפקט הפוטואלקטרי סנטה 03/04/09 12:52
אשמח לקבל עזרה בשאלה מסוימת:

הנוסחה של האפקט הפוטואלקטרי מחשבת את האנרגיה המקסימלית של האלקטרונים הנפלטים, אך ישנם אלקטרונים שנפלטים באנרגיה נמוכה יותר, מדוע זה קורה כאשר מוקרנת קרינת אור מונוכרומטי?

תודה מראש :)
תשובה באפקט הפוטואלקטרי עדי רוזן 03/04/09 13:01
על פי בקשתו של תלמיד שפנה אלי בפורום זה לפני 3 שנים, כתבתי כל כך בספר "קרינה וחומר כרך ב - מודלים של האור" בעמוד 283, תחת הכותרת

"השוני בערכי האנרגיה של האלקטרונים הנעקרים באפקט הפוטואלקטרי".

עדי.

בעיה בשאלה חסוי 03/04/09 11:34
שלום נתונה לפני שאלה ולהלן היא:
לפניך עדשה מפזרת (קעורה) בעלת רוחק מוקד 6 ס"מ
מציבים עצם בגובה 4 ס"מ שנמצא במרחק 4 ס"מ משמאל לעדשה סרטט את מיקום הדמות:
אני השתמשתי בנוסחת היווצרות דמות ע"י עדשה ויצא לי שהדמות גדולה ביחס לגודל העצם מה שבלתי הגיוני בעדשות קעורות


האם יצא לך שמרחק הדמות מהעדשה הוא 2.4 ס"מ? עדי רוזן 03/04/09 12:48
לא חסוי 05/04/09 11:30
יצא לי שמרחק הדמות מהעדשה הוא 12 ס"מ וכנ"ל גובה הדמות.
לא חסוי 05/04/09 11:30
יצא לי שמרחק הדמות מהעדשה הוא 12 ס"מ וכנ"ל גובה הדמות.
כאן הטעות שלך עדי רוזן 05/04/09 13:36
בנוסחת העדשות של גאוס יש להציב f שלילי!

עדי.
תודה רבה חסוי 05/04/09 19:50
עדשות מיכאל 02/04/09 11:39
שלום רציתי לשאול בנוגע לנושא היווצרות דמות ע"י עדשה השאלה שלי היא:
האם חובה לדעת גם את השיטה של הסרטוט או רק את השיטה של המתמטיקה?
את שתי השיטות עדי רוזן 02/04/09 12:08
מדוע? מיכאל 02/04/09 12:10
למה צריך גם את שיטת הסרטוט וגם את שיטת המתמטיקה?
אלו מיומניות שונות, ועליך לשלוט בשתיהן. עדי רוזן 02/04/09 12:59
מדוע? מיכאל 02/04/09 12:10
למה צריך גם את שיטת הסרטוט וגם את שיטת המתמטיקה?
מדוע? איציק סימן-טוב 02/04/09 21:19
שלום לך מיכאל.
אמנם ניתן להגיע לפתרון השאלה הפשוטה - היכן התמונה או הדמות - בדרך אחת. אבל יש שאלות שלא תוכל להשיב עליהן בעזרת חישוב (פשוט), למשל: איזו קרן אור מגיעה מהעצם עד עין צופה מסוים. בלי שליטה ו"הבנה" של שיטת העברת קרניים - תתקשה להשיב באופן מלא על כל השאלות.
איציק
דמות מדומה - יישום גליק 31/03/09 11:55
שלום,
כאשר יש נורה המוצבת בין העדשה לבין המוקד שלה, מתקבלת דמות מדומה של הנורה עבור הצופה המתבונן בעדשה. כיצד ניתן למדוד את מקום הדמות המדומה שמתקבלת?

תודה!
עדי שלום, אודה לך מאוד גל 31/03/09 09:28
אם תתיחס לשאלתי בקשר לניסוי: גלוונומטר טנגנטי בפורום אלקטרומגנטיות.
תודה רבה!!!
ניסויי החובה במעבדת חקר ניר 30/03/09 14:55
שלום, מהם ניסויי החובה שעליהם תישאל שאלה של 10 נקודות בבגרות במעבדה? תודה!
ניסויי החובה במעבדת חקר עדי רוזן 30/03/09 15:03
1. יישומי החוק השני של ניוטון עבור מערכת דו-גופית

2. שימור תנע והיבטי אנרגיה בשני ממדים

3. כא"מ מתח הדקים והתנגדות פנימית

4. השדה המגנטי של סליל דק

5. שבירת האור

6. עדשות

לרשימה הנ"ל לא צרפתי את רשימת המקורות שמהן חייבים לקחת את נוסח הניסוי.

עדי.
תודה, ו... ניר 30/03/09 16:40
תוכל לצרף בבקשה את המקורות שמהם חייבים לקחת את נוסח הניסויים האלה?
אנא פנה למורה שלך. עדי רוזן 30/03/09 19:18
תוכל לענות או לתת קישור למקורות? ... 01/04/09 11:23
תודה על ההתייחסות והמענה
אחד המקורות לרוב הניסויים (אולי אפילו לכולם) עדי רוזן 01/04/09 20:59
זהו הספר "לקט ניסויים בפיסיקה" בהוצאת מכון ויצמן.

עדי
אופטיקה גיאומטרית- עדשה מרכזת ראובן 29/03/09 22:04
u=v=50cm, f=30cm
בגובה 10 ס"מ מציבים מקור אור נקודתי.
מהו שטח כתם האור הנוצר על המסך ממקור האור?

תודה לעוזרים כמובן :)
משה אתה יכול לעזור בעניין? ראובן 30/03/09 22:26
תודה,
ראובן
היי ראובן משה 30/03/09 23:15
השאלה שלך לא ברורה.

" בגובה 10 ס"מ מציבים מקור אור נקודתי."

לא מובן !!

מצרף קובץ
בו עדשה בגודל כלשהו ומקור אור נקודתי ( נקודה שמנה)

הדמות צריכה לצאת במרחק של ......

ואם מציבים מסך לפני מקבלים כתם אור שגטדלו
תלוי ב ....

אם הנתונים החסרים יופיעו תוכל לחשב את גודל הכתם
ואם לא תשלים את הנתונים ונראה מה אפשר לעשות.
קובץ מצורף
תודה משה, אולי לא שמת לב לנתונים שרשמתי ראובן 31/03/09 09:46
u=v=50cm, f=30cm

זה עוזר?
רשמת קודם; משה 31/03/09 10:08
"בגובה 10 ס"מ מציבים מקור אור נקודתי."

לא מבין למה הכוונה.

בתרשים שצרפתי קודם השתמשתי בנתונים שרשמת.
סימנתי על הציר מרחקים של 10 מס'.

את המקור האור הצבתי על ציר הניצב ךמישור העדשה ועובר דרך מרכזה.

אם u=50cm, ו- f=30cm אז הדמות צריכה להתקבל במרחק של 75cm מהעדשה.
המסך המרחק קרוב יותר לעדשה ולכן נוצר עליו עגול אור שקוטרו תלוי בין היתר בגודל העדשה.

אם נניח שקוטר העדשה 1cm, אל לפי התרשים שצרפתי גודל השטח המואר על המסך קטן מ- 1cm.
ואם נניח שקוטר העדשה 10cm, אל לפי התרשים שצרפתי גודל השטח המואר על המסך קטן מ- 10cm אך גדול יותר מהקודם.

מאיפה לקחת את השאלה ??
אולי יש שם עוד נתונים ??
הנתון של ה-10 ס"מ ראובן 31/03/09 11:28
טוען שמקור האור לא נמצא על הציר ששירטתת אלא בגובה 10 ס"מ. Hi=10cm
השאלה לקוחה מהספר של דני עובדיה
והתשובה הסופית אמורה להיות 8.726 סמ"ר
היי ראובן משה 31/03/09 12:10
מצרף קובץ מתוקן
ובו 2 פתרונות
1. עדשה גדולה
2. עדשה קטנה יותר.

בשני הפתרונות העצם הדמות המוקד וכו' זהיים.
אבל בכל אחד מהם קיבלתי עגול אור בגודל שונה.
מסקנה ....

משימה; על סמך גודל כתם אור שגודלו 8.726 סמ"ר, על פי הספר, חשב את קוטר העדשה !!!
קובץ מצורף
זה בדיוק מה שגם אני הסתבכתי איתו ראובן 31/03/09 12:17
כי הבנתי שגודל עיגול האור, תלוי בקוטר העדשה
ואין לי שום נתון לגבי זה
זה כמובן לא הפואנטה להסתכל על התשובה ולפי זה לחשב את גודל קוטר העדשה

אולי זו טעות של המחבר..
המשך לשאלה ראובן 15/10/12 18:01
לא נתון לנו אורך קוטר העדשה, כיצד בכל זאת ניתן לחשב את השטח?
אולי זה טעות בספר ולא כתוב את האורך?
לא עניתם לי על השאלות אז אני ישאל שוב: דניאלה 29/03/09 20:14
אדם שגובה עיניו מהרצפה הוא 1.75 מטר ניצב מול מראה אנכית שמרחק הקצה התחתון שלה מהרצפה הוא 1 מטר.
א.האם יכול האדם לראות את השתקפות נעליו במראה? לווה את הסבריך בתרשים מתאים של קרני אור.
ב.האם תשובתך לסעיף א' תלויה במרחק האדם מהמראה? נמק!
ג.מהו הגובה המרבי מהרצפה בו על הקצה התחתון של המראה להימצא, כדי שהאדם יכול לראות את השתקפות נעליו במראה?
משה ישיב לך ולשלומית יותר מאוחר עדי רוזן 29/03/09 21:54
מצרף קובץ משה 29/03/09 23:32
עם פתרון חלקי
זווית פגיע שווה לזווית ....
נוצר משולש שווה שוקיים ולכן ....

משולש כזה נוצר בלי קשר למרחק האדם מהמראה ....


קובץ מצורף
יש לי שאלה! שלומית 29/03/09 20:12
על מראה מישורית מניחים מנסרה מלבנית העשויה מזכוכית. עובי התיבה הוא 10 ס"מ. קרן אור פוגעת במנסרה מלבנית בזווית של 30מעלות.
דרך איזו מפאות המנסרה יוצאת הקרן לאוויר ובאיזו זווית?
היי שלומית משה 29/03/09 23:34
נוסח השאלה לא ברור לי
אולי תצרפי תרשים עם המנסרה והקרן הפוגעת.
אוקי ציירתי אבל אני לא אמנית אז... שלומית 30/03/09 21:15
אוקי ציירתי את השאלה אבל אני לא ממש טובה אז סורי על איך שזה נראה...
קובץ מצורף
ציירת ??? משה 30/03/09 22:13
לא רואים כלום.

ציירתי אבל... שלומית 31/03/09 15:28
ציירתי אבל זה לא עבר... איך אני יכולה לצייר וגם לעביר לword??
אפשרלצייר ב- word משה 31/03/09 15:57
ואפשר לצייר בעפרון, לסרוק ולצרף את הסריקה כתמונה לקובץ word.

99% הציורים שלי הם בעזרת word.
שאלה לעדי- אופטיקה גיאומטרית גלי 29/03/09 18:46
היי עדי,
יש לי את הספרים שלך ואני מחפשת הגדרה ל"עקרון ההפיכות במהלך קרני האור"

האם זה רשום אצלך בספר?
(חיפשתי ולא מצאתי)

תודה!
הפיכות מהלך האור עדי רוזן 29/03/09 21:19
שלום גלי,

כל מה שיש בתכנית הלימודים אני מקווה שמופיע גם בספרים שאני כותב במסגרת מכון ויצמן. אני כתבתי את תכנית הלימודים בקרינה וחומר, לכן אני מכיר אותה לא רע :)

לא הייתי קורא להפיכות מהלך האור עיקרון. זו תכונה של האור שמתבטאת בתופעות שונות.

יש הפיכות מהלך האור בתופעת ההחזרה, וזה מופיע בספר "קרינה וחומר כרך א - אופטיקה גאומטרית" בעמוד 53 באותיות מודגשות.

יש הפיכות מהלך האור בתופעת השבירה. זה מופיע באותיות מודגשות בעמוד 105. בהקשר זה יש שגיאה נפוצה (גם בספרי לימוד) שעל פיה מהלך האור בשבירה הוא הפיך. זה שגוי, כי כאשר אור עובר מאוויר לזכוכית למשל, אז ההחזרה החלקית היא לאוויר. וכאשר אור עובר מזכוכית לאוויר, אז ההחזרה החלקית היא לזכוכית. אם מישהו יתן לי תצלום של מעבר אור מתווך לתווך אוכל לזהות מיד את כיוון מהלך האור, על פי ההחזרה החלקית. המשפט הנכון הוא ש"מהלך הקרן הפוגעת והקרן הנשברת הוא הפיך" (כך זה מנוסח בעמוד 105).

ההפיכות בעדשות היא לא משהו חדש, אלא ההפיכות של השבירה. אני מניח שזה מוזכר בספר שלי בכמה מקומות. מקום אחד שמצאתי מיד הוא בעמוד 195 - הערה 2.

עדי.

המון המון תודה! גלי 29/03/09 21:30
על ההשקעה
שאלות לעדי ירון 28/03/09 20:40
1. האם תוכל להכין מיקוד גם לספר הבגרויות שלך ?

2. האם אתה ממליץ על רכישת מיקודית בקרינה וחומר / חשמל / מכניקה , בנוסף כמובן לספרי הלימוד שלך ולספר הבגרויות? (האם לדעתך זה מוסיף או מיותר? אם כדאי, איזו מיקודית לטעמך הטובה ביותר).

לירון עדי רוזן 28/03/09 21:04
1. בהחלט אכין מיקודית גם לספר הבגרויות "שלי". התכוונתי לעשות זאת השבת, אך הייתי עסוק בעניינים אחרים.מקווה שאעשה זאת בתחילת השבוע.

2. אני מעדיף לא לענות על שאלה 2, למרות שיש לי דעה ברורה ונחרצת בעניין.
ראשית, כי אינני רוצה להיות מעורב בעניינים שיש להם היבטים מסחריים.
שנית - המחבר של המיקודית של רכס, סול בלונדר, הוא חבר שלי. המחבר של המיקודית של אנקורי - ד"ר אייל כהן גם הוא חבר שלי. אם אני אמליץ על הראשון - השני יכעס, ולהיפך; אם אגיד שהמיקודיות מיותרות - שניהם יכעסו עלי.

אז למה לי להסתבך? :)

עדי.
היי יש לי כמה שאלות על החזרה של אור דניאלה 28/03/09 13:44
1.אדם שגובהעיניו מהריצפה הוא 1.75 מטר ניצב מול מראה אנכית שמרחק הקצה התחתון שלה מהריצפה הוא 1 מטר.
א.האם יכול האדם לראות את השתקפות נעליו במראה? לווה את הסבריך בתרשים מתאים של קרני אור.
ב.האם תשובתך לסעיף א' תלויה במרחק האדם מהמראה? נמק!
ג.מהו הגובה המרבי מהריצפה בו על הקצה התחתון של המראה להימצא, כדי שהאדם יכול לראות את השתקפות נעליו במראה?
2.אדם חובש לראשו שלושה כובעים, והוא ניצב לפני מראה מישורית אנכית.
א.האם הוא יכול לראות את השתקפות כל הכועים במראה? נמק את תשובתך באמצעות סרטוט קרן אור מתאימה!
ב.האם תשובתך לסעיף א' תלויה במרחק האדם מהמראה? נמק!
ג.מרחק קצהו העליון של הכובע האחרון (שמעל שני הכובעים האחרים) מעל עיני האדם הוא 50 ס"מ. האדם רוצה לראות את השתקפות כל הכובעים במראה. באיזה גובה מינימלי מעל עיניו על המראה להסתיים?
3.אדם שגובהו 180 ס"מ ניצב על רצפה אופקית במרחק 100 ס"מ ממראה מישורית הצמודה לקיר אנכי. הקצה התחתון של המראה נמצא על בגובה 120 ס"מ מהרצפה והקצה העליון שלה נמצא כ 10 ס"מ מעל עיני האדם.
א.הכן תרשים מתאים וציין איזה חלק מגופו רואה האדם במראה.
ב.אם תשובתך לסעיף א' תלויה במרחק האדם מהמראה? נמק!
ג.באיזה גובה מעל הרצפה יש למקם את המראה על מנת שהאדם יוכל לראות במראה גם את השתקפות נעליו?
4.עליך למקם בחנות בגדים מראה מישורית בצמודה לקיר אנכי כך שכל האנשים הנכנסים לחנות, ושגובהם בין 1.5 לבין 2 מטר, יוכלו לראות במראה את השתקפות מלוא גופם. כיצד תעשה זאת בהוצאה מינימלית על זכוכית.


אם אתם יכולים לענות לי בבקשה הכי מהר שאפשר!
עוד שאלה מהספר קרינה וחומר אופטיקה גאומטרית שלומית 27/03/09 17:06
מה יתרונותיו של פריסקופ הבנוי ממנסרות על פניו של פריסקופ הבנוי ממראות מישוריות?

עוד שאלה מהספר קרינה וחומר אופטיקה גאומטרית שלומית 27/03/09 17:01
מה יתרונותיו של פריסקופ הבנוי ממנסרות על פניו של פריסקופ הבנוי ממראות מישוריות?

[1-10]...[11-20]   21 22 23 24 25 26 27 28 29 30   [31-37]
בניית אתרים